ההתנחלות בגוש עציון החלה סמוך לאחר מלחמת ששת הימים. בכך הגיעה לקצה הפסקה בת 19 שנים, בין 1948 ל-1967, בהן לא היו באזור זה יישובים יהודיים. עד המלחמה ב-1948 היתה באזור התיישבות יהודית, ותוכנית החלוקה קבעה כי גוש עציון יהיה חלק מהמדינה הערבית המתוכננת. כיום כולל גוש עציון 12 התנחלויות. כמו התנחלויות רבות אחרות, גם הקמתן של אלה בגוש עציון נעשתה באמתלה ביטחונית.
ממכתבו של אל"מ שלמה גזית, יו"ר ועדת התיאום המדיני-ביטחוני בשטחים, אל הרמטכ"ל יצחק רבין משתמע כי דבר הקמת "היאחזות של הנוער הדתי בגוש עציון" היה ידוע לרבין באותה עת. מה שמוסיף גזית במכתב זה לרמטכ"ל הוא מידע לגבי הכיסוי למהלך: "לצרכי המערכה המדינית" תוצג ההתנחלות כהיאחזות צבאית, כותב גזית. כדי להסיר כל ספק ביחס למשמעות הכיסוי הצבאי, מוסיף גזית ומציין במפורש שהצבא לא ינקוט שום צעדים מעשיים למימוש כיסוי זה.
במכתב אל השר שוטח היועץ המשפטי של משרד החוץ, תיאודור מירון, חוות דעת משפטית ומנומקת בנושא הקמת התנחלויות ישראליות בשטחים הכבושים שבגדה המערבית וברמת הגולן. זוהי אחת מחוות הדעת הראשונות שהכינו בעלי תפקידים בממשל הישראלי לגבי האפשרות המשפטית להקים התנחלויות ישראליות בשטחים הכבושים בהתבסס על החוק הבינלאומי. חוות הדעת מציינת כי סעיף 49 לאמנת ג'נבה אוסר "באופן קטגורי" על מדינה כובשת ליישב בשטח שכבשה את האוכלוסייה האזרחית שלה, ומפרטת את הקשיים הכרוכים בשימוש בקרקע וברכוש בשטחים הכבושים.
בעקבות פרסום ידיעה ב"ניו יורק טיימס" האמריקאי על הקמת התנחלויות בשטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים, פנתה הקונסוליה הישראלית בניו יורק בבהילות למשרד החוץ בארץ. הנציגות הישראלית ציינה שהפרסום "הכה גלים ועורר ביקורת שלילית ונרחבת במחנה ידידנו ומנוצלת על ידי אויבינו", וביקשה מירושלים הבהרות בסוגיה זו. במברק מפרטת הקונסוליה את הנזקים המדיניים שנגרמו בעקבות הפרסום, בין היתר פרסום הודעה מטעם מחלקת המדינה האמריקאית. הקונסוליה מלינה על כך שלא הוזהרה ראש על כך שבארץ התפרסמו ידיעות בנושא ועל כן לא נערכה בזמן כדי למנוע פגיעה דיפלומטית והשפעות שליליות על ישראל.
על רקע שמועות ודיווחים בעולם על כוונת ישראל להקים התנחלויות בשטחים בכבשה, פנתה נציגות ישראל בניו יורק למשרד החוץ על מנת לברר נכונות ידיעה ב"ניו יורק טיימס" על כך שראש הממשלה אשכול הצהיר כי יש ליישב את השטחים הכבושים. בתשובה לפנייה הבהולה של הנציגות בניו יורק, חזר משרד החוץ על העמדה הרשמית שהציגה ישראל לפיה בגוש עציון וברמת הגולן הוקמו "היאחזויות צבאיות התיישבותיות".
כשברקע פרסומים בעיתונות ודיווחים על הקמת התנחלויות ישראליות בגוש עציון וברמת הגולן, הפיץ משרד החוץ חומרי הסברה לנציגויות ישראל בעולם על מנת לסייע להן להתמודד עם הטיעונים נגד ישראל. בחוזר שהועבר לנציגות ישראל בקנברה חזר משרד החוץ על הטיעון המרכזי לפיו ההתנחלויות שהוקמו הן היאחזויות צבאיות הנובעות משיקולים ביטחוניים. עוד הדגיש המשרד כי הקמת ההתנחלויות אינה מלמדת על "מדיניות ממשלת ישראל לגבי גורל השטחים המוחזקים".
שורה של פרסומים בתקשורת האמריקאית על הקמת התנחלויות ישראליות בגוש עציון וברמת הגולן עוררה חוסר שקט בקרב אנשי משרד החוץ. במברק זה נמסרה תגובת ראש הממשלה לוי אשכול להסתייגות שהביע שר החוץ אבא אבן מפרסום התוכנית להקים התנחלויות בגדה המערבית וברמת הגולן. אשכול מבקש לקחת בחשבון גם את דעת הקהל בארץ: "קיים גם הציבור בישראל ולו דופק, מצב רוח וצרכים". עוד נמסר כי העלייה לגוש עציון היא לא יותר מחזרה של תושבי המקום לבתיהם וכי ההיאחזות בבניאס שברמת הגולן מוקמת בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל. על מנת להנמיך מעט את הרעש הבינלאומי הוסיף ראש הממשלה כי ידאג לכך שבשבועות הקרובים לא יהיו פרסומים נוספים בנושא התנחלויות בשטחים הכבושים. עוד נמסר כי ראש הממשלה ביטל את נסיעתו המתוכננת לגוש עציון, שם צפויים היו המתנחלים להתיישב למחרת היום.
