במשך שנים רבות, השאלה מי יחקור תלונות על עינויים בחקירות שב"כ שבה ונדונה בין משרד המשפטים, פרקליטות המדינה ושירות הביטחון עצמו. ועדות הוקמו, דו"חות נכתבו, המלצות הומלצו – ובשטח הוסיפו להתבצע עינויים שלעתים אף גבו את חייהם של עצירים. מכתב ששלח שר המשפטים אל ראש השב"כ ב-1992 חושף מעט מן המחלוקת ארוכת השנים בשאלת הסמכות לחקור את חוקרי השב"כ, אף שסוגיית העינויים, כפי שכתב השר במכתבו, היא "עניין שאינו יכול להיות שנוי במחלוקת".
תשובת שר המשפטים לראש שירות הביטחון הכללי
מכתבו של שר המשפטים אל ראש השב"כ נשלח על רקע מחלוקת מתמשכת בנוגע לזהות הגוף שיחקור תלונות על עינויים בחקירות שב"כ. לאחר התעקשות של שב"כ להשאיר בידיו את הסמכות לחקור תלונות, נראה כי נוצרה הסכמה מסויגת להעברת הסמכות למשרד המשפטים. בסופו של דבר הוקם באותה שנה גוף חדש בשם מבת"ן – מבקר תלונות נחקרים, אך עד שנת 2014 הוא פעל במסגרת שב"כ, כשרק הממונה על המבקר היה איש משרד המשפטים.
