סמי סעאדה, ערבי־נוצרי תושב חיפה, נותר בעיר לאחר כיבוש ״חיפה הערבית״ באפריל 1948 והמתין, לשווא, לחזרת בני משפחתו ששהו בלבנון בזמן המלחמה. מתוך כ-70 אלף תושביה הערבים של חיפה, נותרו בה לאחר המלחמה כ-3,000 איש בלבד, והם רוכזו על ידי השלטונות החדשים באזור מגורים ייעודי. גם סעאדה נאלץ להתפנות מביתו והוא הועבר לדירה ברחוב עבאס- הרחוב היחידי מחוץ לגטו שבו קובצו תושבי חיפה הפלסטינים. בעודו ממתין חודשים ארוכים לחזרתם של בני משפחתו הלכו והתרבו בעיר מעשי ביזה וגזל כלפי הרכוש שהותירו מאחוריהם תושבי חיפה הערבים, שעזבוה בעקבות המלחמה. יום אחד פלשו לדירתו של סעאדה חייל ישראלי משוחרר ובני משפחתו, ריכזו את חפציו בחדר אחד, החליפו את המנעולים וסירבו להתפנות. כך מצא את עצמו סמי סעאדה במאבק סיזיפי מול הרשויות הישראליות לפינוי הפולשים – מאבק שהסתיים בכישלון.