כך נמחק הקו הירוק מהמפה

זהו הראשון מבין שני דיונים שקיימה ועדת השרים לענייני ביטחון בדבר מחיקת הקו הירוק מהמפות. בדיון הסביר לשרים השר אלון כי עם כיבוש השטחים במלחמת ששת הימים הכריזה הממשלה שהסכמי שביתת הנשק מ-1949 בוטלו, וכי הדבר חייב לבוא לביטוי גם במפות של ישראל. "הוצאת מפה חדשה לפי קווי שביתת הנשק [של 1949] גם לא תשקף את המציאות המדינית וגם תתפרש כאילו אנחנו רואים עדיין בקווים האלו אפשרות אבנטואלית", אמר אלון. שר החוץ, אבא אבן, ביקש שלא להדגיש במפה את ההבחנה שבין ירושלים המסופחת לבין שאר חלקי הגדה המערבית. שר הביטחון משה דיין הציע לעומת זאת להותיר במפה את קווי שביתת הנשק מ-1949, לצד קווי הפסקת האש מ-1967 וקווי הגבול הבין-לאומי. "מפה אינה תוכנית מדינית", ציין.

עוד דנו השרים באופן צביעתם במפות של השטחים שנכבשו; בשאלה אם כותרת המפה תהיה "מדינת ישראל" או "ישראל"; ובהתלבטות אם לסמן בה את תחומי הממשל הצבאי שהונהג בשטחים שנכבשו. ראש הממשלה לוי אשכול ביקש לקבל להחלטה פה אחד ולכן "הזמין" משר הבריאות ישראל ברזילי ערעור על החלטת ועדת השרים לאשר את שינוי המפה, בכדי שניתן יהיה לדון בשאלה פעם נוספת.

לאחר דיון שקיימה ועדת השרים לענייני ביטחון, החליטו השרים ברוב גדול לקבל את הצעתו של שר העבודה יגאל אלון כי ישראל לא תדפיס עוד במפותיה הרשמיות את הקו הירוק – קווי שביתת הנשק מ-1949 – אלא תסמן את גבולה על המפה בקווים שבהם נערך צה"ל עם תום המלחמה – ובכלל שטח זה רמת-הגולן, חצי האי סיני, רצועת עזה והגדה המערבית. ההחלטה סומנה במספר ב/9. עוד ציינה ההחלטה כי אחד השרים, ישראל ברזילי (מפ"ם), הצביע בעד ההצעה לסמן על גבי המפות את גבולות שטחי הממשל הצבאי – הכוונה ככל הנראה לגבולות השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים שזה עתה הסתיימה, ולא לשטחי הממשל הצבאי בתוך תחומי ישראל שבוטל באופן פורמלי כשנה אחת קודם. ברזילי הודיע שיבקש לערער על ההחלטה בפני מליאת הממשלה.

לקראת ישיבת הממשלה שהתקיימה ב-5 בנובמבר 1967, שנועדה לדון בערעורו של השר ברזילאי ולאשר את החלטה ב/9, הכין השר אלון – כנהוג – הצעת החלטה.

לא ידוע אם הממשלה קיימה דיון בהצעת ההחלטה הזו ואם הובאה בסופו של דבר להצבעה בממשלה. הנושא חזר לסדר יומה של ועדת השרים לענייני ביטחון כשבוע לאחר מכן, ב-12 בנובמבר.

דיון נוסף בנושא סימון הגבולות של ישראלבמפות התקיים ב-12 בנובמבר 1967, גם הוא במסגרת ישיבת הקבינט הביטחוני. השרים דנו בהרחבה בשאלת ציון הקו הירוק על המפות שיודפסו מעתה. השר אלון הציע להטיל צנזורה על פרסום ההחלטה להדפיס מפות ללא קווי שביתת הנשק, והדיון התגלגל לשאלת מעמדו של אזור לטרון. בסופו של דבר אישררו השרים את ההחלטה שלא להדפיס עוד את הקו הירוק על המפות שמנפיקה הממשלה וקבעו כי יוטל איפול על עצם קבלת ההחלטה.

ועדת השרים לענייני ביטחון אישררה את ההחלטה שקיבלה כשלושה שבועות קודם. מתוך רגישות להשלכות הבינלאומיות האפשרויות לפרסומה של מפה החדשה ללא סימון הקו הירוק, הוחלט עוד לדחות את הדפסתה עד לאחר סיום מושבה של העצרת הכללית של האו"ם. ההחלטה סומנה ב/21. שתי החלטות ועדת השרים לענייני ביטחון בדבר מחיקת הקו הירוק מהמפה סווגו "סודי ביותר" ולא פורסמו במשך שנים ארוכות.

לאחר הדיון הראשון בקבינט – ולפני הבאת הסוגיה להחלטת הממשלה – שיגר השר יגאל אלון מכתב אל ראש מחלקת המדידות, ובו הכין אותו לשינויים הצפויים במפות המדינה.  "מהיום ואילך יש להדפיס את מפות ישראל כדלהלן", כתב אלון ליוסף אלסטר, מנהלה הראשון של מחלקת המדידות של מדינת ישראל. לאחר מכן פירט אלון את עיקרי ההחלטה שביקש להעביר בממשלה. "מאחר שעלי להביא החלטה זו לידיעת הממשלה ביום ראשון הקרוב היא תכנס לתוקפה בשיחת טלפון בינינו – כפי שאני מקווה – מיד לאחר ישיבת הממשלה", הוסיף.

המסמך באדיבות גרשום גורנברג

אחת העדויות להלך הרוח בממשלה בנוגע לקו הירוק היא הערה בכתב יד ששרבט מנכ"ל משרד הפנים דאז, מאיר סילברסטון, לשר הממונה עליו, חיים משה שפירא (מפד"ל), במסגרת התייעצות בדבר הצורך בהסדרת המעבר בין ישראל לשטחים. "שר הביטחון (ואולי עוד שרים) מחייבים קו של 'טשטוש' הגבול בין המדינה לבין השטח המוחזק", כתב סילברסטון לשר הממונה עליו. "מסיבה זו אינם רוצים שנבליט הדבר על-ידי פיקוח-גבול לפי חוק הכניסה לישראל".