על פני 48 עמודי פרוטוקול מתועדת התייעצות בין ראש הממשלה מנחם בגין לראשי מערכת הביטחון ביום שלאחר הפיגוע הראשון של המחתרת היהודית, שבו נפצעו שני ראשי ערים פלסטינים וחבלן משטרתי. הדיון נפתח בפרטי הפיגוע ובהשלכותיו, ונמשך בשורה של נושאים בהם אכיפת החוק על מתנחלים, מעורבות בג"ץ בנושאי ביטחון, הגבלת הסיקור התקשורתי של הנעשה בשטחים ומניעת מחאה פוליטית.
הפרוטוקול מתעד את ההתייעצות שקיים ראש הממשלה ושר הביטחון בגין עם בכירי מערכת הביטחון, בהם הרמטכ"ל רפאל איתן, ראש השב"כ אברהם אחיטוב, מתאם פעולות הממשלה בשטחים דני מט וסגן שר הביטחון מרדכי ציפורי. תחת הכותרת "המצב ביהודה ושומרון וחבל עזה", בגין ובכירי מערכת הביטחון דנו בפיגועים נגד ראשי הערים ובשורה של נושאים נוספים הנוגעים למדיניות ישראל בשטחים.
אחיטוב, ראש השב"כ, נמנע מלדווח לקבוצת הבכירים המכונסת על התקדמותה של חקירת הפיגוע ("יש לי את כל הסיבות לא לומר היום דבר, גם לא בפורום הדיסקרטי הזה") והציע להתמקד בקביעת המדיניות הישראלית לחודשים הקרובים. לנוכח הציפייה לעלייה במספר הפיגועים נגד ישראלים ועל רקע משבר ממושך בין ישראל למנהיגות הפלסטינית בשטחים, אחיטוב המליץ על מדיניות של שמירת השקט והידברות עם המנהיגות המוניציפלית של הפלסטינים בשטחים.
משתתפי הפגישה סקרו ראשית את פעולות המחאה שהתקיימו ברחבי הגדה ואת פעילות הצבא ושב"כ מולן. הסקירה עוררה דיון בדבר סמכויות בג"ץ לבקר את פעולות הממשלה. האלוף מט ציין את הצורך להתכונן לאפשרות שבג"ץ יורה להשיב לשטחים שלושה אישי ציבור פלסטינים שגורשו לירדן מבלי שניתנה להם זכות לשימוע (ראשי עיריית חברון וחלחול, פהד קוואסמה ומוחמד מילחם, ואיש דת מחברון, רג'ב א-תמימי). "אם נצטרך להחזיר [את המגורשים בהוראת בג"ץ] זה יהיה אסון לדעתי, אבל האמת היא שמבחינת המדינה, כבוד השופטים הוא שיכריע. הממשלה חייבת לכבד את צו בית המשפט, בית המשפט הוא מעל לממשלה", אמר בגין. עם זאת, הוסיף ראש הממשלה, "לא ייתכן שתהיה התערבות חוזרת ונשנית בענייני ביטחון. כלומר, צריך להתחיל לטעון [בבג"ץ] כי עניין מסויים לא שפיט, ואם זה לא יעזור, לא תהיה ברירה, אלא לשנות את החוק".
לצד הדיווח על הפיגוע נגד ראשי הערים ועל האמצעים שננקטו בעקבותיו, דנו משתתפי הפגישה בטווח רחב של שאלות עקרוניות הנוגעות להתנהלות הממשלה בשטחים, שאלות שמצויות במוקד השיח הציבורי על הכיבוש עד היום. המסמך חושף פער בין תדמיתו הליברלית של ראש הממשלה מנחם בגין לבין כמה מעמדותיו שהובעו בדיון המתועד. בין השאר נדונו הקושי באכיפת חוק על מתנחלים; אופן הפעולה מול המנהיגות הפוליטית הפלסטינית; השלכות השליטה על אוכלוסייה אזרחית באמצעות כוח צבאי; הצרת צעדי ההתנגדות הפוליטית בתוך ישראל; והגבלת יכולתה של העיתונות לסקר את הפעולות הישראליות בשטחים – משם נלקח הציטוט של ראש הממשלה שבכותרת (עמ' 47 במסמך).
