לא בכל יום נתקלים במסמך כזה: על פני ששה עמודים, באופן שיטתי ומסודר, נפרסת המדיניות הישראלית הבלתי מוצהרת כלפי המיעוט הערבי, כפי שהתגבשה בצמרת המדינה: ממניעת התארגנויות פוליטיות, דרך קיום אימונים צבאיים באזורים שבהם מתגוררים ערבים ועד הסללת בני הנוער לחינוך מקצועי על חשבון חינוך עיוני.
המדיניות לגבי המיעוטים בישראל
המסמך חובר, כך נראה, בראשית שנות השבעים, בעקבות דיוני הוועדה המרכזית לביטחון – שבה היו חברים נציגי השב"כ, המשטרה והצבא, ובראשה עמד היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה. המסמך מסכם בפשטות ובישירות את התפיסה העקרונית של ישראל כלפי האזרחים הפלסטינים ומציג את המדיניות שסוכם לנקוט כלפיהם מעתה ואילך בשלל נושאים: מהתארגנות פוליטית ערבית, דרך חינוך ותעסוקה ועד שליטה בקרקעות ובמקומות מגורים.
