ראש מועצת הכפר הפלסטיני ג'אלוד וארגון זכויות האדם יש דין עתרו לבג"ץ בדרישה שבית המשפט יורה על הפיכת הליך קביעת תחומי השיפוט של התנחלויות בגדה המערבית לפומבי ושקוף. העתירה מבקשת גם לבטל את תחום השיפוט בהתנחלות החדשה עמיחי, עד להשלמת הליכי ההתנגדות בנוגע להכרזה. שני מסמכי ארכיון שאיתר עקבות עבור העותרים הוגשו לבית המשפט.
הנדון: הכללת אדמות מדינה, אדמות יהודים ואדמות רכישה לתחום שיפוט מועצות אזוריות
המסמך מראה כי כבר ב-1981 הוחלט לייעד את כלל האדמות הציבוריות בגדה המערבית עבור מועצות אזוריות ומקומיות ישראליות. נקבע כי תחומי השיפוט של המועצות הישראליות יכללו את כל אדמות המדינה, אדמות היהודים ואדמות רכישה שבתחום המועצות; כמו כן יכללו בתחומי השיפוט אדמות שנמצאות בחזקת הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי, כולל נכסי נפקדים.
החוק הירדני בדבר רכישת קרקעות לצרכי ציבור
העותרים: "עוד בשנת 1980 חיווה דעתו היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' יצחק זמיר בכל הנוגע לאפשרות שימוש באדמות פרטיות אשר יופקעו "עבור התיישבות ישראלית". בחוות הדעת, המתייחסת לאפשרות הפקעת קרקע פרטית פלסטינית לטובת הקמת התנחלויות באזור, נקבע בין היתר כי הדין החולש על האזור הוא הדין הבינלאומי; כי הפקעות יש לבצע בהתאם לדין המקומי הירדני; כי קשה לראות את האוכלוסייה הישראלית במקום כאוכלוסייה מקומית לצרכי שימוש בהפקעה זו; וכי כל הפקעה כאמור תגרור עמה קשיים מדיניים ומשפטיים רחבי היקף."
(פסקה 59, עתירה בבג"ץ 5037/17)
