מברק בסיווג "סודי ביותר" שנשלח אל שגריר ישראל החדש באותה תקופה בארצות הברית, יצחק רבין, מציג בכנות נדירה את הסיבות הממשיות לכך שישראל נמנעה מלהכיר רשמית בתחולתה של אמנת ג'נבה הרביעית על השטחים שכבשה ב-1967.
על ההכרה בתחולת אמנת ג'נבה בשטחים: מברק קומיי ומירון
"א. הקו העקבי שלנו היה ועודנו להתחמק מדיון עם גורמים זרים על המצב בשטחים המוחזקים על בסיס אמנת ג'נבה. על כן העדפנו לפתור בעיות על בסיס פרגמטי וברוח חיובית. כך למשל בעניין פגישות הצלב האדום עם אנשי אל-פתח העצורים, הורשו להם הביקורים מבלי להכיר בחובתנו בנדון על פי אמת ג'נבה. ברור לך מה האינטרסים המדיניים והביטחוניים שקבעו הקו. הכרה מפורשת מצדנו בתחולת האמנה תבליט בעיות קשות מבחינת האמנה לגבי פיצוצי בתים, גירושים, התישבות ועוד. יתרה מזאת, כאשר אנחנו חייבים להשאיר כל האופציות פתוחות לגבי עניין הגבולות, אסור שנכיר שמעמדנו בשטחים המוחזקים הוא אך ורק של שלטון כיבוש."