ב-1 ביוני 1951 – לפני 70 שנה בדיוק – בוטל הממשל הצבאי בעכו, לאחר שלוש שנים שבהן היתה העיר נתונה למשטר קפדני המבוסס על תקנות ההגנה לשעת חירום. כפי שמראה מכתבו של ראש העירייה היהודי הראשון של עכו, לא כולם קיבלו בהתלהבות את הבשורה על ביטול הממשל.
ממשל צבאי בעכו
עם התבססותה של אוכלוסיית עולים חדשים בעכו והתגבשותו של רוב יהודי בעיר שעד לפני המלחמה היתה ערבית, החלו בישראל לתכנן את ביטול הממשל הצבאי שהוטל בעיר במהלך המלחמה ב-1948. לאור הכוונה לבטל את הממשל הצבאי פנה ראש העירייה ברוך נוי אל משרד הפנים, בבקשה לשקול מחדש את ההחלטה. "אנו עוד מעוניינים להישאר תחת הממשל הצבאי", כתב ראש העיירה, וביסס את דבריו על חשש מפגיעה כלכלית בעיר כתוצאה מהעברת המרכז האדמיניסטרטיבי לנצרת, וכן על נימוק ביטחוני עמום וכללי. הותרת הממשל הצבאי בעיר, הוסיף ראש העירייה, תאפשר את המשך המדיניות הישראלית באותן שנים – פיתוח העיר וקליטה מהירה ומסיבית של עולים חדשים יהודים.
דו"ח דו שבועי לענייני ערבים בשבועיים המסתיימים בתאריך 15.6.1951
הדיווח התקופתי של משטרת עכו אל מטה הנפה, הכתוב בשפה יבשה ועניינית, מתאר כמה מענייני היום שהתרחשו בעכו ובכפרי האזור וחושף משהו ממידת הפיקוח שאליה היו נתונים האזרחים הפלסטינים. האירוע הראשון המתואר בדו"ח: אסיפה שהתקיימה בעכו העתיקה בנוכחות כ-300 תושבים ערבים ויהודים בעקבות ביטול הממשל הצבאי בעיר כשבועיים קודם לכן. לצד הסיפוק מביטול הממשל הובעה קריאה לסילוק ראש העירייה המכהן, בשל מדיניותו המפלה בין יהודים וערבים. לדברי ח"כ תופיק טובי מהמפלגה הקומוניסטית שנאם באסיפה, ראש העירייה משקיע בפיתוח העיר החדשה – שם שיכנה ישראל עולים חדשים יהודים – ומזניח את עכו העתיקה, שם התרכזה האוכלוסייה הפלסטינית בעיר.
