מקום המדינה ועד ימינו פיקחו גורמים מדינתיים שונים אחר מינויים, דעותיהם ופועלם של מורים ערבים בחינוך הממלכתי בישראל. שני מסמכים מראשית שנות ה-50 חושפים את עומק הפיקוח ואת הנוהל שגובש באותה עת, שנועד לוודא כי המורים הערבים עוברים בהצלחה את מבחן המהימנות של היועץ לענייני ערבים, המושלים הצבאיים, משרד החינוך, השב"כ והמשטרה.
מכתבו של המפקח על החינוך הערבי - נוהל למינויים קבועים
באוקטובר 1950 הוחלט שמחלקת החינוך הערבי תעביר את רשימת המורים שעתידים לקבל מינויי קבע אל לשכת היועץ לענייני ערבים, וזו תעבור למושלים הצבאיים, למנהלי מחוזות, לשב"כ ולמשטרה. במכתב אל היועץ לענייני ערבים מסביר המפקח על החינוך הערבי כי לאחר שכל אחד מגורמים אלה יחווה דעתו על פלוני ואלמונית, תכונס ישיבה ובה "תסוכם חוות דעת משותפת בקשר למורים", על מנת "לאפשר את מינויים בקביעות".
מכתב מנהל המחלקה לחינוך ערבי אל המושל הצבאי של נצרת בעניינים של שני מורים קומוניסטים
המעורבות של גורמים מדינתיים בסוגיית מינוי המורים התבטאה לא פעם במעקב של מערכת החינוך אחר עמדותיהם הפוליטיות של מורים או של מועמדים להוראה. על כך אפשר ללמוד בין היתר מהמכתב המובא כאן של מנהל המחלקה לחינוך הערבי במשרד החינוך, יהודה לייב בנאור, המתריע על כך שאח ואחות ערבים התקבלו לסמינר להשתלמות מורים ערבים ביפו אף ש"הנם קומוניסטים פעילים המשמיצים ברבים את המדינה ושלטונותיה". מהמכתב עולה עוד כי הממשל הצבאי לא הגיב למכתבי בירור שנשלחו אליו ממשרד החינוך ביחס לשני המורים.
