בפרק השלישי התארחה ההיסטוריונית ד"ר לינא דלאשה, שסיפרה על המחקר שלה המתמקד בעיר נצרת. מדוע הפכה נצרת אחרי 1948 ל"עיר פלסטינית בעל כורחה"? ואיך העובדה שישראל היא מדינת מעקב הופכת ליתרון למי שחוקר את החברה הפלסטינית?

בפרק השני התארח ההיסטוריון בני מוריס. בשיחה איתו הוא מספר מה לדעתו נותר עוד לחקור בנוגע ל-1948, מה השתנה מבחינת הגישה לחומרים ארכיוניים בישראל, ומה דעתו על הטענה שמושמעת נגדו לא פעם – על כך ששינה את עמדתו בנוגע להיסטוריה של הסכסוך בעקבות האינתיפאדה השנייה.

בפרק הראשון התארח ההיסטוריון ד"ר שי חזקני, שסיפר על ספרו החדש שעוסק במלחמת 1948 כפי שחוו אותה אלו שהשתתפו בה, ובאופן שבו המלחמה עיצבה ומעצבת את הסכסוך עד היום.

האזינו לפרקים המלאים:

ביוני 1970 החל שירות בתי הסוהר לאסוף קבוצות קטנות של עצורים פלסטינים ממתקני כליאה ברחבי הארץ ולרכזם בכלא באר שבע. משם נלקחו הקבוצות – פעם בשבועיים שלושה, לנקודה שוממת בערבה. שם הם צוידו בכובע, מימייה ובדינר ירדני אחד, ונשלחו לחצות את הגבול לירדן – על מנת שלא לשוב לעולם. במשך לפחות שנתיים גירשה כך ישראל יותר מ־800 פלסטינים, במבצע גירוש רחב היקף שעד היום נשאר חסוי ומוסתר מהציבור. גם היום, כמעט חמישים שנה לאחר האירועים האלה, משרד הביטחון עדיין מסרב לחשוף את התיעוד אודות מבצע פציינט.

♦ לתמלול המלא ולמסמכים המרכזיים מאחורי הפרק "מבצע פציינט" ♦

ב-1971, בעת שהיה תחת שליטה ישראלית, שימש חצי האי סיני בית כלא אכזרי במיוחד ויעד להגליה של מי שמעולם לא היו חשודים בעצמם בביצוע פשע. לפחות שני אתרים בסיני אירחו בראשית שנות ה-70 מחנות מעצר של מדינת ישראל: אבו זנימה ונח'ל. למחנות המאולתרים שהוקמו בהם נשלחו מאות בני אדם, בהם ילדים, נשים וגברים מרחק שעות נסיעה רבות מהבית. הם הוחזקו בלב המדבר לתקופות משתנות שהגיעו עד מספר חודשים, בתנאים קשים כשהם מבודדים ומנותקים מהעולם. בפרק זה נספר את סיפורם של מחנות המעצר באבו זנימה ובנח'ל, שלא סופר עד עכשיו.

♦ לתמלול המלא ולמסמכים המרכזיים מאחורי הפרק "גולים בסיני" ♦

באפריל 1972 ריסס מטוס בכימיקלים את שדות הכפר עקרבה שבבקעת הירדן, והשמיד כ-500 דונם של תבואה. היה זה צעד אחד בשורה של פעולות אגרסיביות שביצעה ישראל על מנת להשתלט על אדמות עקרבה ולהקים בהן התנחלות.

פרק זה עוסק בסיפור היוזמה להקמת ההתנחלות גיתית, הכולל ניצול לרעה של טיעוני ביטחון, גזל אדמות נפקדים והתעמרות בתושבים המסרבים להיענות לדרישותיה של ישראל.

♦ לתמלול המלא ולמסמכים המרכזיים מאחורי הפרק "הכרח בל יגונה" ♦

בשעות הבוקר של 2 במאי 1983 הגיעו דחפורים של חברת "גל – יוזמה ופיתוח בשומרון בע"מ"  אל אדמות הכפר בידיא. הדחפורים נשלחו לשם לאחר שטענות כוזבות לרכישת הקרקע, בסיוע פעיל של סגן שר החקלאות באותה עת, הביאו להחלטה מהירה על הקמה של התנחלות חדשה, אלקנה ד', שאמורה היתה לקום על אדמות הכפר. כשתושבי בידיא התעקשו למנוע את עליית הדחפורים על אדמותיהם, הוזעק למקום כוח חמוש של משמר הגבול. התושבים סירבו להתפנות מהשטח, ועד מהרה עברו השוטרים לשפת הכוח – דחיפות, מכות וירי. התוצאה: תושב הכפר, איברהים אל אקרע, נהרג מירי בחזהו. פרק זה חוזר אל סיפור הקמתה של ההתנחלות אלקנה ד', ומראה כיצד הפרטת פרויקט ההתנחלויות בראשית שנות ה-80 התלכדה עם פרשה של שחיתות וזיוף מסמכים, ואיך כל זה הוביל למותו המיותר של אדם בן 75 שניסה להגן על אדמתו.

♦ לתמלול המלא ולמסמכים המרכזיים מאחורי הפרק "יוזמה פרטית" ♦

ב-1 ביוני 1967 התגוררו ברמה הסורית כ-90 אלף איש. כחודשיים לאחר מכן, במפקד אוכלוסין שערכה ישראל לאחר כיבוש הרמה נמנו בה 6,396 תושבים – רובם הגדול דרוזים. לאן נעלמו עשרות אלפי תושבי הרמה הערבים? מרבית המסמכים הישראליים העוסקים בנושא זה סגורים עדיין לעיון, אולם מסמכים שאיתרנו בארכיון הצלב האדום בג'נבה מספקים תיעוד שהותירו אחריהם שני נציגי הארגון שנשלחו לרמת הגולן מיד לאחר המלחמה. פרק זה מספק הצצה אל מה שהתרחש ברמת הגולן בימים ובשבועות שלאחר כיבושה, ומתאר כיצד צילומו של סרט תעמולה ישראלי הביא למנוסתם של מאות תושבים שנותרו בה לאחר המלחמה.

♦ לתמלול המלא ולמסמכים המקוריים מאחורי הפרק "עקירה ברמה" ♦

באוקטובר 1967 נסעו שני שוטרי מג"ב באזור לטרון כאשר משאית ובה שני עובדי מע"צ פלסטינים כמעט התנגשה בהם. בתגובה הסיעו השוטרים את הפלסטינים לשטח פתוח ושם ירו בהם 17 קליעים בגבם. מה עמד מאחורי הרצח הסתמי? פרק זה חוזר אל אחד המקרים הבודדים – אם לא היחיד – שבהם הורשע איש כוחות הביטחון ברצח פלסטינים.

♦ לתמלול המלא ולמסמכים המקוריים מאחורי הפרק "אחרת לא יהיה סוף לזה" ♦