אמצעים וכוונות: חלוקת הארץ

הסדרה "חלוקת הארץ" עוסקת בפתרון שתי המדינות, כפי שבא לביטוי בפעילות הממשלתית ובמעשים בשטח מאז ועידת מדריד ב-1991, ועד עליית ממשלת נתניהו ב-2009. הפרקים הראשונים חוזרים אל ההתנתקות מרצועת עזה בקיץ 2005 – שנטען כי טמנה את הזרעים לטבח 7 באוקטובר 2023.

שני הפרקים הראשונים זמינים כעת להאזנה.

בפרק הראשון חוקר המכון אדם רז נפגש עם עו"ד דב ויסגלס, לשיחה אינטימית שחושפת את מאחורי הקלעים של התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים מפיו של אחד האנשים הכי בכירים שהיו בחדר המשא ומתן. ויסגלס, יועצו הקרוב של ראש הממשלה אריאל שרון ואחד ממנסחי תוכנית ההתנתקות, מספר על ההיגיון שעמד מאחורי התוכנית, שלדבריו לא נועדה למנוע הקמה של מדינה פלסטינית. לטענתו, ההחלטה על הנסיגה מעזה אמנם התקבלה באופן חד צדדי על ידי ישראל – אך יצאה לפועל בשיתוף פעולה מלא עם הפלסטינים.


בפרק השני אדם רז שוחח עם העיתונאי עקיבא אלדר, שהכיר מקרוב את מה שהתרחש ברשות הפלסטינית בראשית שנות האלפיים. אלדר סיפר מדוע הוא כופר בתפיסה הרווחות שיאסר ערפאת לא היה פרטנר לסיום הסכסוך, ולמה לדעתו ביצוע תוכנית התנתקות היתה הבחירה באפשרות הגרועה ביותר להתמודדות עם הסכסוך.

האזינו כאן באתר או דרך אחת מפלטפורמות הפודקאסט:


 

רוח עז - ארגוני זכויות האדם אחרי השבעה באוקטובר

לאחר ההלם הראשוני שחווינו עם חשיפת מעשי הזוועה של ה-7 באוקטובר וכל מה שבא בעקבות אותו יום ומתרחש עדיין, יצאנו למסע בין כמה מחברינו בארגוני זכויות האדם שפועלים בישראל. שוחחנו איתם על פעילותם וכיצד היא השתנתה מאז 7 באוקטובר, ושמענו על הקשיים בעבודה לקידום זכויות האדם בימים אלה, על הדילמות ועל ההתמודדות איתן.

בפרק הראשון פגשנו את ד"ר גיא שלו, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם. גיא סיפר על פעילות הארגון בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר, שכללה ניסיונות לתת מענה לצרכים הרפואיים של החטופים בעזה, תושבי העוטף שפונו, עובדים זרים שנותרו ללא כתובת, וכן של תושבי עזה ואנשי מערכת הבריאות העזתית שאיתה הארגון נמצא בקשר הדוק. עוד שמענו מגיא על הניסיונות להשפיע על המדיניות הישראלית ולרסן את הפגיעה בחפים מפשע, ועל האתגר הגדול של קהילת זכויות האדם: איך לדבר על מעשי הזוועה הנוראיים וחסרי ההצדקה שביצע חמאס באופן שאינו מנותק מהקשר.


בפרק השני שוחחנו עם תניה הארי, מנכ"לית ארגון גישה, שמכיר יותר מכולם את הנעשה ברצועת עזה. שמענו מתניה על הדאגה הכפולה של חברי הארגון, שכמו כולם איבדו בני משפחה, מכרים וחברים באירועי הזוועה של 7 באוקטובר, ובמקביל חרדים כעת לשלומם של מכרים, קולגות ואנשי קשר מרצועת עזה. על העבודה מסביב לשעון כדי לנסות ולעצור את הפגיעה חסרת התקדים באוכלוסייה אזרחית, ועל הקושי לתווך החוצה את מה שהם רואים ברצועה – באופן שיאפשר לאנשים בישראל ובעולם להקשיב.


בפרק השלישי שוחחנו עם רגד ג'ראיסי – מנכ"לית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק. רגד סיפרה על הקושי היומיומי בניהול ארגון משותף ליהודים וערבים בימים שבהם המתח, הדאגה והחרדה נמצאים בשיאם. עוד שמענו ממנה על הפחד שעוררה מתקפת החמאס בקרב האזרחים הפלסטינים, פחד שונה מהפחד היהודי אבל לא פחות עוצמתי ממנו, וגם על העבודה מול משרדי ממשלה לא מתפקדים ועל המחשבות – האופטימיות משהו – ליום שאחרי.


בפרק הרביעי שוחחנו עם שירה ליבנה, מנהלת מחלקת שטחים כבושים באגודה לזכויות האזרח. שמענו משירה על הייחודיות והקיצוניות של הסיטואציה הנוכחית – אפילו בשביל ארגון ותיק כמו האגודה. שירה סיפרה על הקושי להסתמך על כלים משפטיים לצורך הגנה על זכויות אדם בימים שבהם בית המשפט מצוי תחת מתקפה וכל הקשב נתון לצרכי המלחמה, על גל האלימות חסר התקדים בגדה המערבית וההפקרה הכפולה של תושבי מזרח ירושלים, ועל המתקפה המיוחצנת של המשטרה על חופש הביטוי בישראל.


בפרק החמישי פגשנו את טל שטיינר, מנכ"לית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. שוחחנו עם טל על החשש הכפול מעינויים בימים אלה – גם כלפי החטופים הישראלים שנמצאים בעזה, וגם כלפי מחבלי החמאס ממתקפת ה-7 באוקטובר שמוחזקים כרגע בידי ישראל. שמענו ממנה כיצד ההצרה הנוכחית של חופש הביטוי מייצרת פוטנציאל לאלימות משטרתית ולרדיפה בתוך ישראל, ולמה מחקרים מראים שהשימוש בעינויים לא מביא יותר ביטחון – אלא להפך.

האזינו כאן באתר או דרך אחת מפלטפורמות הפודקאסט:


 

אמצעים וכוונות: שיחות על מחקרים

בסדרת הפודקאסט "אמצעים וכוונות – שיחות על מחקרים", חוקר המכון, אדם רז, משוחח עם כמה מהחוקרות והחוקרים הבולטים שעוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כדי לשמוע מהם על זווית המחקר הייחודית שלהם ועל האתגרים שבכתיבת מחקר היסטורי המבוסס על חומרי ארכיון.

***

פרק חדש עלה לאוויר: בפרק התארחה הבמאית נטע שושני לשיחה על סרטה התיעודי "1948- לזכור ולשכוח". הסרט עדיין לא שודר בטלוויזיה, אך שר התקשורת כבר הספיק לדרוש מתאגיד השידור לגנוז אותו. בשיחה עם נטע, שהוקלטה לפני 7 באוקטובר, היא סיפרה על המאמץ שלה להבין לא רק מה קרה במלחמה ההיא אלא בעיקר איך אנחנו זוכרים אותה ובאיזה אופן היא נוכחת – או מושכחת – בחיינו כיום.

 


 

בפרק זה אירח אדם רז את ד"ר גיא לרון, שאומר שגם את האירועים שהובילו לשבעה באוקטובר יש להבין על רקע עימות בין-מעצמתי הסובב סביב שאלות של אנרגיה.


אדם רז בשיחה עם הבלשן פרופ' עידן לנדו, בעל הבלוג הפופולרי "לא למות טיפש". שיחה על כתיבה, קריאה ומאורעות השעה שהחלה בייאוש, עברה דרך אורוול וחומסקי והסתיימה בתקווה.


אדם רז בשיחה עם עו"ד מיכאל ספרד, מומחה למשפט בינלאומי ולדיני כיבוש. על רקע המלחמה הנמשכת בעזה, אדם ומיכאל שוחחו על היחסים הדואליים של ישראל עם המשפט הבינלאומי, על השיח הציבורי שהקצין מאז 7 באוקטובר ומשפיע על אופן הלחימה של ישראל בשטח, ועל השינוי שמתרחש באופי ובמנטליות של החברה הישראלית.


הפרק האחרון לעונה עכשיו באוויר!

בפרק התארח ההיסטוריון ד"ר עמרי שפר רביב, שסיפר על המחקר שלו שעוסק במינהל הישראלי בשטחים שנכבשו ב-1967. איך התפתחה השיטה הישראלית לשליטה המתמשכת בשטחים שנכבשו ובפלסטינים שחיים בהם? ובאילו דרכים פעלה ישראל כדי לעודד את תושבי השטחים לעזוב בהמוניהם ולא לחזור?


בפרק הרביעי התארחה ד"ר יעל ברדה מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, שסיפרה על המחקר שלה שהתחיל כאשר היתה עורכת דין שייצגה פלסטינים בבתי משפט צבאיים. כיצד עובדים המנגנונים הבירוקרטיים של הכיבוש, ואיך קורה שהפקידים בשטח הם שמייצרים את המדיניות?


בפרק השלישי התארחה ההיסטוריונית ד"ר לינא דלאשה, שסיפרה על המחקר שלה המתמקד בעיר נצרת. מדוע הפכה נצרת אחרי 1948 ל"עיר פלסטינית בעל כורחה"? ואיך העובדה שישראל היא מדינת מעקב הופכת ליתרון למי שחוקר את החברה הפלסטינית?


בפרק השני התארח ההיסטוריון בני מוריס. בשיחה איתו הוא מספר מה לדעתו נותר עוד לחקור בנוגע ל-1948, מה השתנה מבחינת הגישה לחומרים ארכיוניים בישראל, ומה דעתו על הטענה שמושמעת נגדו לא פעם – על כך ששינה את עמדתו בנוגע להיסטוריה של הסכסוך בעקבות האינתיפאדה השנייה.


בפרק הראשון התארח ההיסטוריון ד"ר שי חזקני, שסיפר על ספרו החדש שעוסק במלחמת 1948 כפי שחוו אותה אלו שהשתתפו בה, ובאופן שבו המלחמה עיצבה ומעצבת את הסכסוך עד היום.

 

האזינו כאן באתר או דרך אחת מפלטפורמות הפודקאסט:


אמצעים וכוונות: הסיפורים הנסתרים והמוסתרים מאחורי הסכסוך הישראלי-פלסטיני

סדרת הפודקאסט "אמצעים וכוונות" מציגה כמה תמות מרכזיות שאפיינו – ועדיין מאפיינות – את הכיבוש הישראלי בגדה המערבית, ברצועת עזה ובחצי האי סיני: גירוש תושבים פלסטינים, הקמת התנחלויות, (אי) אכיפת החוק, והפרות של המשפט הבינלאומי. ששת פרקי העונה חושפים שישה סיפורים שכמעט אינם מוכרים לציבור הרחב, המבוססים על מחקר ארכיוני של מכון עקבות. לצד כל פרק העלינו את התמליל המלא ואת המסמכים העיקריים שעליו נשען התחקיר שהוביל לכתיבת הפרק.


האזינו לפרקים המלאים:

פרק ראשון | מבצע פציינט: סיפורה המוסתר של היוזמה לגירוש אסירים פלסטינים לירדן

ביוני 1970 החל שירות בתי הסוהר לאסוף קבוצות קטנות של עצורים פלסטינים ממתקני כליאה ברחבי הארץ ולרכזם בכלא באר שבע. משם נלקחו הקבוצות – פעם בשבועיים שלושה, לנקודה שוממת בערבה. שם הם צוידו בכובע, מימייה ובדינר ירדני אחד, ונשלחו לחצות את הגבול לירדן – על מנת שלא לשוב לעולם. במשך לפחות שנתיים גירשה כך ישראל יותר מ־800 פלסטינים, במבצע גירוש רחב היקף שעד היום נשאר חסוי ומוסתר מהציבור. גם היום, כמעט חמישים שנה לאחר האירועים האלה, משרד הביטחון עדיין מסרב לחשוף את התיעוד אודות מבצע פציינט.

לתמלול המלא ולמסמכים המרכזיים מאחורי הפרק "מבצע פציינט"

פרק שני | גולים בסיני: סיפורם של מתקני המעצר בנַחְ'ל ואַבּוּ זנימה

ב-1971, בעת שהיה תחת שליטה ישראלית, שימש חצי האי סיני בית כלא אכזרי במיוחד ויעד להגליה של מי שמעולם לא היו חשודים בעצמם בביצוע פשע. לפחות שני אתרים בסיני אירחו בראשית שנות ה-70 מחנות מעצר של מדינת ישראל: אבו זנימה ונח'ל. למחנות המאולתרים שהוקמו בהם נשלחו מאות בני אדם, בהם ילדים, נשים וגברים מרחק שעות נסיעה רבות מהבית. הם הוחזקו בלב המדבר לתקופות משתנות שהגיעו עד מספר חודשים, בתנאים קשים כשהם מבודדים ומנותקים מהעולם. בפרק זה נספר את סיפורם של מחנות המעצר באבו זנימה ובנח'ל, שלא סופר עד עכשיו.

לתמלול המלא ולמסמכים המרכזיים מאחורי הפרק "גולים בסיני"

 

פרק שלישי | "הכרח בל יגונה": אדמות עקרבה, אדמות גיתית

באפריל 1972 ריסס מטוס בכימיקלים את שדות הכפר עקרבה שבבקעת הירדן, והשמיד כ-500 דונם של תבואה. היה זה צעד אחד בשורה של פעולות אגרסיביות שביצעה ישראל על מנת להשתלט על אדמות עקרבה ולהקים בהן התנחלות.

פרק זה עוסק בסיפור היוזמה להקמת ההתנחלות גיתית, הכולל ניצול לרעה של טיעוני ביטחון, גזל אדמות נפקדים והתעמרות בתושבים המסרבים להיענות לדרישותיה של ישראל.

לתמלול המלא ולמסמכים המרכזיים מאחורי הפרק "הכרח בל יגונה"

 

פרק רביעי | יוזמה פרטית: פרשת אלקנה ד' ומותו של איברהים אל-אקרע

בשעות הבוקר של 2 במאי 1983 הגיעו דחפורים של חברת "גל – יוזמה ופיתוח בשומרון בע"מ"  אל אדמות הכפר בידיא. הדחפורים נשלחו לשם לאחר שטענות כוזבות לרכישת הקרקע, בסיוע פעיל של סגן שר החקלאות באותה עת, הביאו להחלטה מהירה על הקמה של התנחלות חדשה, אלקנה ד', שאמורה היתה לקום על אדמות הכפר. כשתושבי בידיא התעקשו למנוע את עליית הדחפורים על אדמותיהם, הוזעק למקום כוח חמוש של משמר הגבול. התושבים סירבו להתפנות מהשטח, ועד מהרה עברו השוטרים לשפת הכוח – דחיפות, מכות וירי. התוצאה: תושב הכפר, איברהים אל אקרע, נהרג מירי בחזהו. פרק זה חוזר אל סיפור הקמתה של ההתנחלות אלקנה ד', ומראה כיצד הפרטת פרויקט ההתנחלויות בראשית שנות ה-80 התלכדה עם פרשה של שחיתות וזיוף מסמכים, ואיך כל זה הוביל למותו המיותר של אדם בן 75 שניסה להגן על אדמתו.

לתמלול המלא ולמסמכים המרכזיים מאחורי הפרק "יוזמה פרטית"

פרק חמישי | עקירה ברמה: כיצד נעלמו תושבי הרמה הסורית ב-1967

ב-1 ביוני 1967 התגוררו ברמה הסורית כ-90 אלף איש. כחודשיים לאחר מכן, במפקד אוכלוסין שערכה ישראל לאחר כיבוש הרמה נמנו בה 6,396 תושבים – רובם הגדול דרוזים. לאן נעלמו עשרות אלפי תושבי הרמה הערבים? מרבית המסמכים הישראליים העוסקים בנושא זה סגורים עדיין לעיון, אולם מסמכים שאיתרנו בארכיון הצלב האדום בג'נבה מספקים תיעוד שהותירו אחריהם שני נציגי הארגון שנשלחו לרמת הגולן מיד לאחר המלחמה. פרק זה מספק הצצה אל מה שהתרחש ברמת הגולן בימים ובשבועות שלאחר כיבושה, ומתאר כיצד צילומו של סרט תעמולה ישראלי הביא למנוסתם של מאות תושבים שנותרו בה לאחר המלחמה.

לתמלול המלא ולמסמכים המקוריים מאחורי הפרק "עקירה ברמה"

פרק שישי | "אחרת לא יהיה סוף לזה": רצח עובדי מע"צ בידי שוטרי מג"ב


באוקטובר 1967 נסעו שני שוטרי מג"ב באזור לטרון כאשר משאית ובה שני עובדי מע"צ פלסטינים כמעט התנגשה בהם. בתגובה הסיעו השוטרים את הפלסטינים לשטח פתוח ושם ירו בהם 17 קליעים בגבם. מה עמד מאחורי הרצח הסתמי? פרק זה חוזר אל אחד המקרים הבודדים – אם לא היחיד – שבהם הורשע איש כוחות הביטחון ברצח פלסטינים.

לתמלול המלא ולמסמכים המקוריים מאחורי הפרק "אחרת לא יהיה סוף לזה"