גופי הביטחון בישראל תמיד התעניינו בנעשה בחינוך הממלכתי הערבי. דו"ח מסווג של שב"כ שאותר בתיק בארכיון המדינה מעיד עד כמה עמוק ושיטתי היה הפיקוח על התבטאויותיהם הפרטיות של מורים ערבים – וגם של תלמידים.
פעילות והתבטאויות לאומניות של מורים ותלמידים
הדו"ח הארוך של שב"כ, הממוען למשרד החינוך, מפרט שורה של התבטאויות שנתפסו כלאומניות – הן של מורים והן של תלמידים במערכת החינוך הערבית הממלכתית. לצד העובדה שמדובר בהתבטאויות מינוריות ובחל אף מגוחכות, קשה שלא לחשוב על רשתות המעקב וההלשנה שנדרשו כדי לייצר דו"חות שכאלה. הדו"ח מפרט בין היתר את שמותיהם של תלמידי כתה ט' עד י"ב שהשתתפו בהפגנת 1 במאי בנצרת, וכן את שמו של תלמיד כתה י"ב מבית ספר בחיפה אשר "עמד בצורה רשלנית, קרא בעיתון וצחק", בעת הצפירה של יום הזכרון לחללי ישראל.
שמותיהם המלאים של המורים והתלמידים המוזכרים במסמך הושחרו על ידי מכון עקבות. שאר ההשחרות המופיעות במסמך נעשו בהתאם להוראות הצנזורה הצבאית
