"טנטורה", סרט תיעודי חדש של הבמאי אלון שוורץ חוזר אל פרשת הכפר הערבי טנטורה (כיום חוף דור, ליד קיבוץ נחשולים) ששכן בדרום חוף הכרמל, ונכבש על ידי גדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני בלילה שבין 22 ל-23 במאי 1948. הסרט אינו עוסק רק בכיבוש הכפר ובגורלם המר של כ־1,500 מתושביו, אלא חוזר גם לסערה שהתעוררה בראשית שנת 2000 בעקבות עבודת מחקר לתואר שני של סטודנט באוניברסיטת חיפה, שבחן את השאלה אם הלוחמים היהודים טבחו בשבויים בטנטורה. מה ידוע על שהתרחש בטנטורה? ומדוע חוללה עבודת המחקר סערה גדולה כל כך?
תוכנית עלייה על הקרקע
מכתב שהועבר ממטכ"ל/אג"ם אל ראשי ההנהגה הצבאית היהודית – בהם ישראל גלילי (הלל) ויגאל אלון (סאשה) – מבהירה כי כבר באפריל 1948 נכלל הכפר טנטורה בתוכנית ההתיישבות היהודית, והוגדר כמקום שיש ליישב בו כמה עשרות יהודים.
6 ימים לאחר הקרב בטנטורה נותרו עדיין בשטח גופות שלא נקברו. ההוראה שהועברה אל אחד ממפקדי חטיבת אלכסנדרוני שהוצב במקום קבעה: "טפל שיקברו גופות הערבים אשר בטנטורה ותמנע מגיפה".
*** תודה לאלון קונפינו על שהעמיד לרשותנו את המסמך
"בדקתי אתמול את קבר־אחים בבית הקברות טנטורה. מצאתי הכל בסדר" – זה לשון הדיווח הקצר שהועבר מבסיס טנטורה כשבועיים וחצי לאחר הקרב על כיבוש הכפר.
*** תודה לאלון קונפינו על שהעמיד לרשותנו את המסמך
בטנטורה הכבושה
כשלושה שבועות לאחר כיבוש טנטורה נסע כתב "דבר" שלמה שחורי לבקר במקום. בדיווח הוא מתאר את שדות התבואה הפוריים הנפרשים במישור המוליך אל הכפר ואת רשמיו מסיור ברחובות הכפר ובמפקדה הפועלת במקום. כמעט כבדרך אגב הוא מתאר "ריחות של רקבון העולים מפינות מרוחקות" ומסביר את פשרם: "החבר'ה מוצאים עוד גוויות של הרוגים ערבים שנתקעו בין שיחים וקוצים".
