ב-1971, בעת שהיה תחת שליטה ישראלית, שימש חצי האי המדברי בית כלא אכזרי במיוחד ויעד להגליה של מי שמעולם לא היו חשודים בעצמם בביצוע פשע. לפחות שני אתרים בסיני אירחו בראשית שנות ה-70 מחנות מעצר של מדינת ישראל: אבו זנימה (أبو زنيمة) ונח'ל (نخل). למחנות המאולתרים שהוקמו בהם נשלחו מאות בני אדם, בהם ילדים, נשים וגברים מרחק שעות נסיעה רבות מהבית. הם הוחזקו בלב המדבר – הרחק מבתיהם, הרחק ממשפחותיהם, הרחק מעין הציבור, לתקופות משתנות שהגיעו עד מספר חודשים. הם חיו שם בתנאים קשים שתוארו על ידי מי שביקר במקום כבלתי נסבלים; מבודדים ומנותקים מהעולם, כשמצבם הנפשי הידרדר לא פעם לשפל קשה.
פרק זה מספר את סיפורם של מחנות המעצר באבו זנימה ובנח'ל שבסיני – סיפור שמעולם לא סופר, עד עכשיו.
מגישה: מירה עווד. מוזיקה מקורית: דויד פרץ. מחקר: ליאור יבנה. תסריט: נועה כהן. מפיק: עידו קינן.
