באוגוסט 1969 פנה מפקד הלשכה לתפקידים מיוחדים במשטרת נפת חדרה לשב"כ בבקשה לעצור שני אזרחים ישראלים במעצר מינהלי. השניים, גבר כבן 59 ובנו בן ה-23, התגוררו בחרבת שראייע (שריע), כפר קטן בוואדי ערה דרומית לאום אל-פחם וסמוך לקו הירוק.
20.8.1968: פקד ר' מבקש לשקול מעצר מנהלי
לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתם של השניים לדין. עם זאת, החשד כי האב ובנו "הם לאומניים וקשורים עם, ואולי אף מסייעים לאלמנטים עוינים" חוזק "באופן רציני".
"השניים הנ"ל ובני ביתם הינם היחידים מחרבת שראייע אשר סירבו, כזכור, וממשיכים לעמוד עד היום בסירובם לבוא לידי הסדר עם מינהל מקרקעי ישראל, ו/או עם קק"ל, לקראת פתרון בעיות קרקעותיהם במקום במסגרת חוק ריכוז הקרקעות; בשל התעקשותם הנ"ל להמיר בעצמם את אדמותיהם וכן בשל הסתתם את שכניהם שלא להתפשר עם השלטונות בקשר לאדמות בחר' שראייע, נמנעה האפשרות ממוסדותינו לרכוש שטחי קרקע מספיקים להיאחזות מי עמי."
נדחתה הבקשה לשקול מעצר מנהלי לאב ולבנו
פניית פקד ר' נדחתה. השב"כ החליט שלא לבקש את מעצרם המינהלי של האב ובנו ועל כן הם שוחררו לאחר 30 יום במעצר.
