עם סיום הלחימה ב-1948, נותרו שטחים נרחבים שנכבשו בידי ישראל מיושבים בידי שבטים ותושבים ערבים. בעקבות זאת הוקמו מספר פורומים רשמיים שדנו באפשרות של העברת קהילות פלסטיניות ממקום מושבן – על מנת לפנות את השטחים שעליהם ישבו הערבים לצורך התיישבות יהודית עתידית. מסמך מדצמבר 1948 מספק הצעה מפורטת להעברתם של כפרים ושבטים בדואים שנותרו בשטחי הגליל המזרחי, וריכוזם בכפרים ערביים ש"התפנה בהם מקום" בעקבות המלחמה.
העברת אוכלוסייה ערבית
התוכנית המפורטת במסמך זה מתייחסת לעתידם של אלפי תושבים פלסטינים שחיו ב-18 כפרים וחמולות באזור העמק והגליל המזרחי. את התוכנית כתב, כך נראה, נציג משרד המיעוטים (משרד ממשלתי שפעל עד מחצית 1949 ובראשו עמד השר שלום-בכור שיטרית), ולא מצוין הנמען. על פי התוכנית, תושביהם של הכפרים והשבטים יועברו ממקום מושבם וירוכזו בכפרים שנותרו נטושים או נטושים בחלקם ועל כן התפנה בהם מקום, בתנאי שכפרים אלה אינם מפריעים לתוכנית ההתיישבות היהודית או מהווים איום ביטחוני. עוד מפורטים שמותיהם של כפרים נטושים שאליהם אין להעביר תושבים ערבים, משום שהם נמצאים באזורי התיישבות יהודית או בקרבת אזורי גבול, וכדי לא ליישב מחדש ערבים באזורים שנותרו ריקים מכל אוכלוסייה ערבית. עוד מפרט המסמך את מספר הפליטים היושבים בנצרת ובכפרי הסביבה.
