תיעוד היסטורי מהעשורים הראשונים לקיומה של ישראל מלמד על מידת העניין הגדולה שגילתה המדינה באירועי יום העצמאות ביישובים הערביים. המסמכים מגלים כי בממשל הצבאי ובמשטרת ישראל עסקו בקפדנות גדולה בשאלות כגון מי הניף דגל בכפר פלוני, היכן נערכו חגיגות ומה היה צביונן, מי צפה במצעד הצבאי ומי לא, ועוד.
יום העצמאות – מכתב אל המושלים הצבאיים
לקראת יום העצמאות השני למדינת ישראל העבירה מפקדת הממשל הצבאי לידיעת המושלים הצבאיים מצפון עד דרום כמה הסדרים, וביקשה כי אלו יועברו מבעוד מועד לתושבי היישובים הערביים. בין היתר נקבע כי על המוכתרים ונכבדי הכפרים לדאוג לתליית דגלים וסמלי המדינה בכל הבניינים הציבוריים בכפר, וכי יש לקיים תפילות מיוחדות לשלום המדינה והנשיא. בעכו ובנצרת יוקרנו סרטי קולנוע מיוחדים לטובת תושבי הסביבה.
דיווח ראש הלשכה לתפקידים מיוחדים נפת עכו
בדיווח בעקבות ביקור בכפר יסיף לרגל ציון עשור למדינת ישראל, מתפעל עוזר מפקד מחוז הצפון במשטרה מהחגיגות המרשימות שהתקיימו בכפר, מהקישוטים ומהסדר המופתי, ואף מציין כי הסידורים הטכניים "לא נפלו לדעתי [מ]הסידורים של מקום יישוב יהודי בארץ". מהמכתב עולה כי המועצה המקומית בחרה דווקא להחרים את חגיגות יום העצמאות, וכי את החגיגות אירגנה קבוצת אנשים עצמאית – שמותיהם מפורטים בסוף המכתב [ההשחרות שלנו, מכון עקבות].
דיווח של מפקד נפת פתח תקוה/השרון במשטרת ישראל
במכתב אל מפקד המחוז מתוארת חקירה שנפתחה בעקבות דיווח של ראש מועצת טירה על הסרה של 17 דגלי ישראל שנתלו על בנייני ציבור בכפר טירה והשחתתם. בעקבות הדיווח הוכנה בשיתוף שב"כ רשימה של 15 חשודים והם נעצרו למשך 15 יום, בהמשך נעצר גם ילד בן 11 החשוד כי ביחד עם כמה נערים נוספים הוא שהוריד את הדגלים [ההשחרות שלנו, מכון עקבות].
