גינויים לשימוש השקרי בשיקולי ביטחון כמסווה להקמת התנחלויות באים על פי רוב מכיוון המתנגדים לפרויקט ההתנחלות. רק לעתים נדירות אנחנו נתקלים בחשיפת התירוץ הכוזב דווקא מכיוון אלו המבקשים לחזק את ההתנחלויות, או במקרה זה – מפיו של אחד מראשי מפעל ההתנחלות. הזדמנות שכזאת מספק מכתב ששלח בדצמבר 1978 עורך הדין והפובליציסט אליקים העצני אל מנכ"ל משרד המשפטים באותה עת, מאיר גבאי. המכתב מספק הצצה בלתי שגרתית על השיטה לנישול בעלי אדמות פלסטינים מאדמתם – דווקא ממי שלא רואה בכך כל בעיה עקרונית.
העצני, עורך ופובליציסט, ממקימי תנועת ארץ ישראל השלמה ותושב ההתנחלות קרית ארבע, פנה מיוזמתו אל מנכ"ל משרד המשפטים מאיר גבאי. במכתב ארוך הוא מציע לשנות את המדיניות הישראלית להקמת התנחלויות, שהתבססה באותן שנים על סגירת שטח באופן זמני ל"צרכים ביטחוניים", לאחר מכן תפיסה קבועה של השטח, ובהמשך הקמה של התנחלות אזרחית עליו. העצני מפרט מדוע השיטה הנוכחית לא תחזיק מעמד עוד זמן רב, ומציע להשתחרר מהכבלים המשפטיים המגבילים את מדיניות ההתנחלות בשטחים הכבושים על ידי מעבר למדיניות של הפקעת אדמות לצורכי ציבור. עוד מציע העצני להשתדל להימנע מהקמת התנחלויות על אדמות פלסטיניות פרטיות, "ולו כדי לחסוך בתשלום פיצויים [לבעל הקרקע]", אך מודיע למנכ"ל משרד המשפטים כי "לא ייתכן לעשות מכך עניין שבעקרון".
