מקום המדינה ועד ימינו פיקחו גורמים מדינתיים שונים אחר מינויים, דעותיהם ופועלם של מורים ערבים בחינוך הממלכתי בישראל. שני מסמכים מראשית שנות ה-50 חושפים את עומק הפיקוח ואת הנוהל שגובש באותה עת, שנועד לוודא כי המורים הערבים עוברים בהצלחה את מבחן המהימנות של היועץ לענייני ערבים, המושלים הצבאיים, משרד החינוך, השב"כ והמשטרה.
בשנים שלאחר קום המדינה, עקבו מערכת הביטחון וגורמים מדינתיים שונים מקרוב אחר הנעשה בחינוך הממלכתי הערבי. המדינה הקדישה תשומת לב ומשאבים ניכרים לסוגיה זו ולא פעם התערבה בתהליך מינויים של מורים ערבים. לאורך שנות הממשל הצבאי (1966-1948) פיקחו גורמים מטעם הממשל, המשטרה והשב"כ אחר המתרחש בין כותלי בתי הספר ובחדרי המורים במטרה לאתר מורים לא ממושמעים, כלומר מורים שהביעו עמדות המנוגדות לעמדת השלטון, ובפרט מורים שביקרו את המדינה ואת הממשל הצבאי.
במחצית 1950 נקבעו נהלים שאיפשרו לשב"כ ולמשטרה לערוך למורים "בדיקת מהימנות" בטרם קבלתם למשרות הוראה במשרד החינוך. גם אחר מורים מכהנים בוצע מעקב, ואלה מהם שלא עמדו בציפיות של המדינה מהם – פוטרו מתפקידם. ב-1952, לדוגמה, פוטרו למעלה מ-40 מורים ערבים (מספר המורים הערבים עמד אז על 685), משום שעשו "שימוש לרעה באפשרות שניתנה להם בהיותם מחנכי הדור הבא ומעצבי דמותו", כפי שהוסבר בישיבת המושלים הצבאיים באוקטובר אותה שנה. מנגד, אזרחים פלסטינים שהממשל היה חפץ ביקרם קודמו במערכת החינוך ללא שום קשר לאיכות הוראתם. ממיון המועמדים למשרות הוראה סבלו במיוחד אלו שגילו "נטיות" קומוניסטיות ו/או לאומיות.
פרקטיקה זו נמשכה בצורות שונות לאורך שנים ארוכות – כפי שחשפו מספר תחקירים עיתונאיים שעסקו במעורבות השב"כ במינוי עובדי הוראה ערבים במערכת החינוך. ב-2001 חשף תחקיר של עיתון "הארץ" כי סגן הממונה על החינוך הערבי במשרד החינוך הוא למעשה איש שב"כ, המכהן בתפקיד כעשר שנים. עוד פורסם כי לצד תפקידו כסגן הממונה, נציג השב"כ משמש גם יו"ר הוועדה למינויים במערכת החינוך הערבית, כך שכל מינוי של מורה, מנהל בית ספר או מפקח דורש את אישורו, המתבסס על חוות דעת ביטחונית שמעביר שירות הביטחון. כך המשיך השב"כ לפקח מקרוב על המורים הערבים גם שנים רבות לאחר ביטול הממשל הצבאי.
בספטמבר 2004 הגיש מרכז עדאלה, ביחד עם ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים בישראל, עתירה לבג"ץ, בדרישה להפסיק את מעורבות השב"כ במינוי מורים, מנהלי בתי ספר ומפקחים במערכת החינוך הערבית – באמצעות סגן האחראי על החינוך הערבי, או בכל דרך אחרת. בעקבות העתירה הודיעה המדינה כי תבטל את משרת איש השב"כ המכהן כסגן מנהל האגף לחינוך הערבי במשרד החינוך, והעתירה נמחקה. עם זאת, לא בטוח שמעורבותו השב"כ במתרחש במוסדות החינוך הערביים פסקה לחלוטין. בפברואר 2020 חשפה עתירה של התנועה לחופש המידע כי מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב נפגש בנובמבר 2019 עם נציגי שב"כ בלשכתו, ודן עימם בנושא "החברה הערבית".
