ב-1 ביוני 1951 – לפני 70 שנה בדיוק – בוטל הממשל הצבאי בעכו, לאחר שלוש שנים שבהן היתה העיר נתונה למשטר קפדני המבוסס על תקנות ההגנה לשעת חירום. כפי שמראה מכתבו של ראש העירייה היהודי הראשון של עכו, לא כולם קיבלו בהתלהבות את הבשורה על ביטול הממשל.
היום לפני 70 שנה, ב-1 ליוני 1951, בוטל הממשל הצבאי בעכו. אחד המתנגדים הבולטים לביטול הממשל הצבאי ומעבר לשלטון אזרחי בעיר היה דווקא ברוך נוי, ראש העירייה היהודי הראשון של העיר, שמונה לתפקיד ב-1949 וכיהן למשך תקופה קצרה גם כמושל הצבאי של העיר. נוי עמד בראש עיריית עכו עד 1952, אז פוטר מתפקידו בעקבות חשדות למעשי שחיתות בתקציב העירייה. בעת כהונתו של נוי, יושבה העיר הערבית שנותרה לאחר המלחמה ריקה ממרבית תושביה, בעולים חדשים יהודים, ובכך הפכה ל"עיר מעורבת". כיום למעלה מ-60% מתושבי העיר הם יהודים.
המכתב המובא כאן, ששלח נוי בפברואר 1951 למשרד הפנים, מציג בקיצור נמרץ את התנגדותו של ראש העירייה לביטול הממשל הצבאי בעכו שתוכנן להתבצע בחודשים הבאים. במכתבו ביסס נוי את ההתנגדות לביטול הממשל הצבאי על שני טעמים: ראשית, נוי חשש כי ביטול הממשל הצבאי והעברת המערכת הבירוקרטית הענפה שלו לנצרת תביא לפגיעה בכלכלת העיר, בין היתר בהתחשב בעובדה שלמעלה מחמישים יישובים באזור הסתמכו על עכו כמרכז מסחרי; שנית, נוי הסביר כי "הננו חושבים כי גם מסיבות ביטחוניות טרם הגיע הזמן לכך [לביטול הממשל] ואנו עוד מעוניינים להישאר תחת הממשל הצבאי" (הדגשות שלנו).
ראוי להתעכב על הטעם השני שהשמיע נוי. למי התכוון ראש העירייה נוי בהתייחסו ל"אנו", שמעוניינים להמשיך ולחיות תחת המגף של הממשל הצבאי? בשעה שנוי כתב את הדברים, וגם בחודשים שלאחר מכן, היו תושבי עכו הפלסטינים נתונים לפיקוח מתמיד של הממשל הצבאי ושל המשטרה, שעקבו אחר תנועותיהם, התבטאויותיהם ופעולותיהם. "דו"ח דו-שבועי לענייני ערבים" שהוציאה תחנת משטרת עכו ב-16 ביוני 1951, כשבועיים לאחר ביטול הממשל הצבאי בעיר, חושף מעט מן הפיקוח ההדוק שאליו היו כפופים התושבים. בדיווחו של קצין משטרת עכו נמסר על אסיפה של יהודים וערבים שהתקיימה בעכו העתיקה, שם התגוררו מרבית התושבים הפלסטינים. בעקבות ביטול הממשל הצבאי. לצד סיפוק מביטול הממשל בעיר, הובעה תביעה לסילוקו של ראש העירייה המכהן, בשל מדיניותו המפלה בין התושבים היהודים לערבים: "תראו מה שראש עיריית עכו עשה בעיר החדשה בעכו, פתח כבישים, האיר את הרחובות, כשהעיר העתיקה נשארת בחשכה ללא אור, ולא תקנו שום דבר עוד בעיר העתיקה".
לא רק תושבים ערבים התלוננו על המדיניות הבלתי שוויונית של נוי. גם במפלגתו של נוי, מפא"י, התקיים דיון על מעשיו בעיר, שם נטען בין היתר נטען כי הוא סלל כביש במיוחד לביתו. האשמות נוספות שהצטברו הביאו בסופו של דבר להעברתו של נוי מתפקידו ב-1952. גם בקשתו של נוי לשקול מחדש את ביטול הממשל הצבאי בעיר לא נענתה – והוא בוטל, כאמור, ביוני 1951. בשאר חלקי הארץ שבהם התגוררה אוכלוסייה פלסטינית הוסיף הממשל הצבאי להתקיים ולפקח מקרוב אחר תנועות התושבים עוד 15 שנים נוספת, עד לביטולו בדצמבר 1966.
