מסמך מודיעיני של צה"ל מ-1948, המפורסם כעת במלואו לראשונה לאחר שהוסתר מאז אותר באמצע שנות השמונים, סותר את הטענה המקובלת בישראל ביחס לגורם המרכזי לעקירת תושבי הארץ הערבים במהלך מלחמת העצמאות: על פי המסמך, עיקר העקירה של הערבים בחודשי המלחמה הראשונים נבעה מפעולותיהם של לוחמים יהודים, ותפקיד ההנהגה הערבית בעידוד "בריחה" היה זניח. מכון עקבות מפרסם את המסמך המלא עם פרסום הדו"ח השתקה: פעילות מלמ"ב לחיסוי מסמכים בארכיונים ציבוריים ופרטיים.
בעת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ביצעה מחלקת המודיעין של צה"ל ניתוח של היקף עקירת התושבים הפלסטינים מיישוביהם מאז תחילת המלחמה. תחת הכותרת "תנועת ההגירה של ערביי א"י בתקופה 1.12.47-1.6.48", קבע המסמך בן 25 העמודים כי את עקירתם של כ-70% מהפליטים בתקופה זו יש לייחס לפעולות צבאיות של הכוחות הלוחמים היהודיים, וכי השפעתן של הוראות שנתנו מנהיגים ערבים מסתכמת בעזיבה של 5% בלבד מהעקורים. חלקו הראשון של המסמך הוא דו"ח בן עשרה עמודים שבוחן את היקף העקירה, את הגורמים לה ומציג את האזורים אליהם הגיעו העקורים. הנספח לדו"ח מציג רשימה מפורטת של מקומות היישוב שמהם נעקרו הפלסטינים ואת הסיבות לריקונם של כל אחד מהיישובים הללו.
המסמך אותר לראשונה בארכיון השומר הצעיר (יד יערי) באמצע שנות השמונים בידי ההיסטוריון בני מוריס, שפרסם על בסיסו מאמר אקדמי. (1) מוריס עמד על כמה שגיאות עובדתיות, אולם מצא שככלל הדו”ח מהימן.
בעקבות פרסום מאמרו של מוריס נסגר המסמך שוב לעיון הציבור, תחילה בשל הוראת גנז המדינה דאז ובהמשך בהוראת מלמ"ב, כחלק מפעילות רחבה ולא חוקית של אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) לסגירת מסמכים בארכיונים שונים: ראו דו"ח מכון עקבות השתקה: פעילות מלמ"ב לחיסוי מסמכים בארכיונים ציבוריים ופרטיים, המתפרסם במקביל לפרסום זה. חוקרי מכון עקבות איתרו בארכיון יד יערי עותק נוסף של המסמך, והוא מתפרסם כאמור במלואו לראשונה.
תודתנו נתונה לארכיון השומר הצעיר (יד יערי) בגבעת חביבה על האישור לפרסום המסמך.
