במשך 73 שנה היו חלקים רבים מהפרוטוקולים של ישיבות הממשלה מ-1948-1949 חסויים וסגורים בפני הציבור. כעת הם נחשפים ללא חלק מההשחרות שביצעו בהם בארכיון המדינה, והם מלמדים על מה שידעו ראשי המדינה בזמן המלחמה: עדויות קשות על מעשי טבח ופשעי מלחמה הגיעו לידיעת השרים, והממשלה קיימה דיון ארוך וקשה בנושא. אלא שבניגוד לדרישת חלק מהשרים, ראש הממשלה בן גוריון הכריע שלא לבדוק לעומק את החשדות שהועלו ולהימנע מחקירה של חיילים.
אנו מביאים כאן שלושה פרוטוקולים מלאים. ההשחרות המופיעות על גבי עמודי הפרוטוקול הן חלקים שנותרו מושחרים בידי ארכיון המדינה גם כיום, לאחר חשיפת מרבית העמודים.
במחצית השנייה של אוקטובר 1948 יצא צה"ל לשני מבצעים גדולים. האחד, מבצע יואב, שנועד לפרוץ את הדרך לנגב. השני, מבצע חירם, שבו נכבש הגליל ולמשך חצי שנה גם 14 כפרים בדרום לבנון. בחודשים נובמבר-דצמבר של אותה שנה הגיעו לחברי הממשלה ידיעות על מעשי זוועה ואירועי טבח שביצעו החיילים בתושבי הכפרים ובשבויי מלחמה במהלך שני המבצעים האלה – אירועים שבהם נרצחו כ-200 בני אדם.
ידיעות אלה הובילו – לראשונה בזמן המלחמה – לקיומו של דיון ארוך סביב שולחן הממשלה על האופן שבו יש לחקור את החשדות לפשעים שנעשו בזמן המלחמה ועל הטיפול במבצעי הפשעים. שלוש ישיבות הממשלה (7 בנובמבר, 17 בנובמבר, 5 בדצמבר), שהפרוטוקולים שלהן מובאים כאן לראשונה, נותרו חסויות בחלקן מאז נחשפו לעיון הציבור לראשונה ב-1995. כעת, בחלוף 73 שנה, הן מאפשרות להציץ אל תודעתם ואל חששותיהם של מקבלי ההחלטות, ולהתוודע למחלוקת העמוקה ששררה בין מרבית השרים לבין ראש הממשלה בן-גוריון לגבי נקיטת צעדים כלפי חיילים שנחשדו בביצוע פשעים. בעוד שרוב שרי הממשלה ביקשו לחקור את האירועים לעומק וביסודיות ולטפל בחומרה שחיילים החשודים – ראש הממשלה בן גוריון הוביל התנגדות נחרצת לחקירה של חיילים ושל חשדות למעשי זוועה. בסופו של דבר נמנעה הממשלה מלחקור לעומק את הדברים.
המאמר המלא של אדם רז, חוקר מכון עקבות, התפרסם בעיתון "הארץ". לקריאת המאמר: https://akvt.in/Haaretz_Protocols48
