על פרויקט הרחבת הגישה לארכיונים הממשלתיים

במסגרת פרויקט הרחבת הגישה לארכיונים הממשלתיים ממפה מכון עקבות את החסמים המקשים על גישה ציבורית לתיעוד השמור בארכיונים הממשלתיים, חוקר את הסיבות להיווצרותם של חסמים אלה ופועל להסרתם. בכך פועל מכון עקבות להרחיב את יכולתו של הציבור הרחב לממש את זכותו על פי חוק לעיין במסמכים השמורים בארכיונים הממשלתיים, מסמכים שהם רכוש הציבור.

מלמ"ב והארכיון: כינוס בעקבות דו"ח מכון עקבות. 15 ביולי 2019

בעקבות פרסום דו"ח מכון עקבות "השתקה" התכנסנו לדיון ציבורי פתוח בפעילות מלמ"ב לחיסוי לא חוקי של תיעוד בארכיונים.

העיתונאית הגר שיזף על בחירת הדגשים לכתבת התחקיר במוסף "הארץ"; על המאמץ להגיע אל החומרים שנסגרו; על סירוב משרד הביטחון להגיב עניינית לממצאים ועל התגובות השונות לכתבת התחקיר.

.מנהל מכון עקבות ליאור יבנה על המחקר שהוליד את הדו"ח, על אי-החוקיות של פעולת מלמ"ב לחיסוי תיעוד בארכיונים, על צנזורה עצמית ועל מצב הגישה לחומר בארכיונים הממשלתיים, בהם ארכיון צה"ל וארכיון שב"כ.

ההיסטוריון ד"ר שי חזקני (אוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק) על תסכולו של ההיסטוריון שמגלה שמסמכים שצוטטו בעבר הועלמו מהארכיון; על פעילות מלמ"ב בארכיון כמסלול עוקף להוראות החוק וככלי לעיצובו של הארכיון לספר את הסיפור הרצוי; וגם על הזווית האופטימית: הסתרתה של ההיסטוריה המתועדת בארכיונים אינה יכולה להיות הרמטית.

דודו אמיתי, מנהל ארכיון השומר הצעיר (יד יערי) ויו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, על פעילות מלמ"ב בארכיונו, על תפקיד הארכיונאי מול אנשי מערכת הביטחון, על  מה שנעשה כעת לנוכח התבהרות חוסר החוקיות של פעילות מלמ"ב בארכיונים ועל תרומת הלחץ הציבורי לפתיחתם של ארכיונים.

דיון – חלק א': במשתתפים חנה פויגל, אמיר הלל, ד"ר רונה סלע, דודו אמיתי, ליאור יבנה, מיכל הנקין.

דיון – חלק ב': פרופ' גליה גולן, פרופ' יעקב מצר, אשר לוי, מתן קמינר, פרופ' אבנר בן עמוס, שי חזקני, דודו אמיתי, הגר שיזף, ליאור יבנה

 

השתקה: פעילות מלמ"ב לחיסוי מסמכים בארכיונים

הדו"ח השתקה: פעילות מלמ"ב לחיסוי מסמכים בארכיונים מסכם את ממצאיו של מחקר שערכו בשנתיים האחרונות חוקרי מכון עקבות.

להורדת הדו"ח (pdf)

מאז 2002 מגיעים אל ארכיונים שונים במדינת ישראל צוותים המונים בדרך כלל שני אנשים. עובדי הארכיונים מכירים אותם לעתים כ"חושפים מטעם ארכיון המדינה" או כ"אנשי ארכיון צה"ל"; אחרים מכירים את שיוכם הארגוני האמיתי. חברי הצוות מורים למנהל הארכיון למסור לעיונם תיקים מסוימים, ולעתים קבוצות גדולות של תיקים מתוך מצאי הארכיון. אנשי הצוות בודקים את תוכן החומר הארכיוני ומורים למנהל הארכיון להכניס לכספת שבארכיון תיקים שלמים או מסמכים מסוימים – ואוסרים עליו לאפשר למשתמשי הארכיון עיון בחומרים אלו.

מהמחקר עולה שתחומי העניין המרכזיים של הצוותים הם שלושה: תיעוד שנוגע לנושאי גרעין; תיעוד שנוגע לריקונם של כפרים פלסטיניים ב-1948/9 ואירועים שהתרחשו במהלך מלחמת העצמאות; ותיעוד שנוגע ליחסי ישראל עם מדינות זרות.

כבר לפני שנים אחדות מצא גנז המדינה הקודם, ד"ר יעקב לזוביק, כי החוק אינו מעניק כל סמכות בידי מלמ"ב לפעול בארכיונים. למרות זאת, פעילות זו של מלמ"ב נמשכת כסדרה עד היום ואנשיה ממשיכים להסתיר תיקים ומסמכים בארכיונים שונים ללא כל סמכות ובניגוד לדין. במקרים המעטים שבהם יכולנו לבחון את תוכנם של מסמכים שנחסו בידי מלמ"ב הובהר – גם בידי הצנזורה הצבאית – שאין כל נזק ביטחוני בפרסומם.

בהמלצות הדו"ח קורא מכון עקבות למלמ"ב להפסיק את פעילותו לאלתר ולסגנית גנז המדינה ליידע את מנהלי הארכיונים הציבוריים והפרטיים במדינת ישראל שאין כל חובה להשמע להוראות מלמ"ב לסגור חומרים. עוד ממליץ מכון עקבות לאיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע למנות אדם מטעמו שייעץ לארכיונים בדבר חשיפה לעיון של חומר ארכיוני שנראה רגיש.

גישת הציבור לתיעוד ההיסטורי השמור במדינת ישראל נתונה לפיקוח הדוק של מערכת הביטחון. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, שהוא הארכיון הגדול במדינה, פתח עד היום לציבור רק כאחוז אחד מהתיעוד שמצוי בו; ארכיון שב"כ – בו תיעוד היסטורי רב ערך – סגור לציבור לחלוטין ואינו מאפשר מחקר בחומריו; הצנזורה הצבאית הציבה לאחרונה בארכיון המדינה, במהלך שהוצג כ"פיילוט", צנזור לבדיקת חומר ארכיוני בטרם יונגש לחוקרים ולציבור הרחב, וארכיון זה נמנע מלהעלות לאתר האינטרנט שלו – אפיק העיון היחיד הזמין כיום בארכיון המדינה –  חומר רב שכבר נחשף בעבר לעיון הציבור, בתואנה כי טרם נבדק בידי הצנזורה. היקף הגישה המצומצם לחומר הארכיוני שמוחזק בארכיונים הממשלתיים מביא לכך שהארכיונים הפרטיים והציבוריים משמשים מקור מרכזי למחקר היסטורי של מדינת ישראל, אך ממצאי הדו"ח מראים שמערכת הביטחון מונעת גם את גישת הציבור לתיעוד המצוי בארכיונים שאינם שייכים למדינה, וזאת ללא שקיפות וללא סמכות חוקית. פעילות מלמ"ב בארכיונים פוגעת בגישת הציבור לתיעוד היסטורי, שהוא הבסיס למחקר עצמאי ומהימן. התוצאה המצטברת היא עיוות וסילוף של השיח הציבורי והפוליטי על אודות פרקים מרכזיים ואירועים חשובים בתולדות הארץ ויושביה.

 

עניין של גישה: חסמים לגישת הציבור לארכיונים הממשלתיים

לצד שמירה על החומרים המופקדים בו, עיקר תפקידו של ארכיון הוא הנגשת חומרים אלה לציבור. דו"ח עקבות "עניין של גישה", מסכם את ממצאיו של מחקר ממושך בדבר החסמים הקיימים בגישה לארכיונים הממשלתיים בישראל. הדו"ח מציג המלצות לשיפור הגישה לארכיונים הממשלתיים ולעמידתם בחובותיהם החוקיות.

עניין של גישה
(pdf) להורדת הדו"ח המלא

הדו"ח מראה כי בשל מדיניות הארכיונים הממשלתיים, רק שיעור מבוטל של החומרים השמורים בהם זמין לעיון הציבור: כ-1% בלבד מכלל החומר בארכיון המדינה ובארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. ממצאי הדו"ח עוסקים, בין השאר, במניעת הציבור מעיון בחלק הארי מהתיעוד שתקופת הגבלת העיון עליו כבר חלפה; בהארכה שגרתית של מניעת העיון בחומרי ארכיון בלא סמכות חוקית; בהקצאת משאבים מצומצמת לחשיפת החומרים לעיון; באי הצגת קטלוגים מלאים בפני הציבור; בהתנהלות לא מנומקת ולא שקופה של הארכיונים בבקשות העיון; ובסגירותם לציבור, בניגוד לתקנות, של הארכיונים של ארגוני המודיעין שב"כ ומוסד.

המחקר עליו מתבסס הדו"ח כלל ראיונות עם משתמשים רבים בארכיונים, שיחות עם גנז המדינה ועם מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ובעלי תפקידים נוספים, התייעצויות עם מומחים בתחום, נתונים שהתקבלו ממשרד רה"מ וממשרד הביטחון במענה לבקשות לפי חוק חופש המידע, ועל מקורות נוספים, בהם פסיקת בית המשפט הנוגעת לעיון בחומרי ארכיון, דו"חות מבקר המדינה ומאמרים שונים.

הפרק הראשון בדו"ח מוקדש לסקירת הדין הרלוונטי: חוק הארכיונים, התקנות המסדירות את העיון בחומר הארכיוני, ועיקרי פסיקת בתי המשפט בנושא מהעשור האחרון. בשלושת הפרקים הבאים נסקר מצב הגישה לחומרים המצויים בארכיון המדינה, בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ובארכיונים של השב"כ והמוסד. הפרק החמישי והאחרון מתמקד בחשיבות התיעוד הממשלתי לצורך הגנה על זכויות האדם, ובוחן חסמים מיוחדים המקשים על העיון בחומרים הנוגעים לזכויות אדם בארכיונים הממשלתיים בישראל.

התמונה שחושף הדו"ח עגומה: הגורמים ששולטים בגישה לחומרי הארכיון עושים לעתים דין לעצמם ומתעלמים מהוראות החוק, כך שהארכיונים הממשלתיים בישראל אינם ממלאים את תפקידם להעמיד את התיעוד הממשלתי לעיון הציבור.

על הגישה לארכיון

ערכו ותפקידו של הארכיון, כמוסד המתעד את הפעולה האנושית-החברתית, מושתתים על הקשר בין הכרת העבר להכרת ההווה. הארכיונים הממשלתיים מכילים חומר שנוצר ונאסף בידי עובדי הציבור ונבחריו לטובת הציבור ובכספו. חומר זה נועד לשוב לידי בעליו – הציבור כולו – משהתקיימו התנאים הקבועים בחוק להסרת חיסויו.

יכולתו של הציבור ליהנות מגישה לארכיון ולעיין בחומריו היא מרכיב חיוני במימושה של הזכות לדעת – זכותו של כל אזרח במדינה דמוקרטית לקבל מידע בדבר התנהלות השלטון ופעילותו; בשל כך היא גם מרכיב חשוב ביכולת לממש את חופש הביטוי. גישה חופשית לארכיון הכרחית לקיומו של מחקר חופשי ובלתי תלוי, כמו גם בכדי לאפשר לחברה להכיר את מקורותיה ולפענח את המתרחש בה.

הגישה לארכיון חשובה גם לשם הגנה על זכויות האדם: עיון בתיעוד שנוגע לפגיעה בזכויות האדם הוא חלק ממנגנון הדין וחשבון שחבה הרשות לציבור על פעולתה, הוא עשוי לסייע בפיצויים של מי שנפגעו מהפרת זכויותיהם ולרסן הפרות עתידיות של זכויות אדם.

חוק הארכיונים ותקנותיו

זכות הגישה של הציבור לחומר הארכיוני נקבעה בחוק הישראלי עוד בשנת 1955, במסגרת חוק הארכיונים. ב-1966 נקבעו לראשונה תקנות העיון בחומר הארכיוני, שהסדירו את הגישה לארכיונים הממשלתיים. קראו עוד

הפסיקה בדבר גישה לארכיון

הפסיקה העוסקת בגישה לחומרים ארכיוניים היא עדיין מעטה ומצומצמת. מרבית המשתמשים בארכיונים אינם פונים להליך משפטי כאשר נדחית בקשתם לעיין בחומר ארכיוני שביקשו, בין שהסיבה היא מחסור במשאבים, חוסר רצון להסתכסך עם מוסדות שהם תלויים בהם לביצוע עבודתם, או התמשכותם הטיפוסית של הליכים משפטיים לעומת הצורך המיידי יותר בחומרים. אולם כמה מהעתירות שהוגשו לבג"ץ בשנים האחרונות – בראשן פרשות גורנברג וידיעות אחרונות – היו הכוח שהביא לעדכונים חשובים בתקנות העיון בשנת 2010. קראו עוד

עקרונות בינלאומיים בדבר הגישה לארכיונים

בשנים האחרונות החלה קהילת הארכיונאים העולמית, לצדם של פעילי זכויות אדם ומשפטנים, לגבש עקרונות וקווים מנחים שנוגעים לגישה לארכיונים. מסמכי העקרונות נוסחו בעזרת מסמכי מדיניות של גופים מדינתיים ובין-מדינתיים, ופסיקה של בתי דין לאומיים ובינלאומיים. קראו עוד