ראש מועצת הכפר הפלסטיני ג'אלוד וארגון זכויות האדם יש דין עתרו לבג"ץ בדרישה שבית המשפט יורה על הפיכת הליך קביעת תחומי השיפוט של התנחלויות בגדה המערבית לפומבי ושקוף. העתירה מבקשת גם לבטל את תחום השיפוט בהתנחלות החדשה עמיחי, עד להשלמת הליכי ההתנגדות בנוגע להכרזה. שני מסמכי ארכיון שאיתר עקבות עבור העותרים הוגשו לבית המשפט.

העותרים נשענים, בין השאר, על מסמך שאיתר מכון עקבות בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, ממנו עולה כי כבר ב-1981 הוחלט לייעד את כלל האדמות הציבוריות בגדה המערבית עבור מועצות אזוריות ומקומיות ישראליות. במסמך מפברואר 81', שכותרתו "הכללת אדמות מדינה, אדמות יהודים ואדמות רכישה לתחום שיפוט מועצות אזוריות", נקבע כי תחומי השיפוט של המועצות הישראליות יכללו את כל אדמות המדינה, אדמות היהודים ואדמות רכישה שבתחום המועצות; כמו כן יכללו בתחומי השיפוט אדמות שנמצאות בחזקת הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי, כולל נכסי נפקדים.

כמו כן צירפו העותרים לעתירתם חוות דעת שחיבר ב-1980 היועץ המשפטי לממשלה דאז, יצחק זמיר, בנוגע לחוקיות שימוש באדמות פלסטיניות פרטיות אשר תופקענה "עבור התיישבות ישראלית". חוות דעת זו הוגשה לבג"ץ גם במסגרת העתירה נגד "חוק ההסדרה".

עקבות מסר את המסמכים לעותרים במסגרת תכנית הסיוע למגיני זכויות האדם בחומר ארכיוני רלוונטי לעבודתם.

בעתירת ראש מועצת ג'אלוד ויש דין צויין כי ייעוד אדמות ציבור לשטח המוניציפאלי של ההתנחלויות או מועצות אזוריות, משפיע באופן ניכר על חיי התושבים הפלסטינים ופוגע בזכויות האזרח הבסיסיות שלהם. על פלסטינים נאסר להיכנס לתחומי יישובים ישראליים ולתחומי שיפוט. כמו כן נחסמות בפניהם דרכים רבות, ובמקרים רבים אדמותיהם נכלאות בתוך גבולות תחומי השיפוט באופן שיוצר מובלעות, שגישה אליהן מחייבת תיאום מראש וקבלת אישורים, ושבמקרים רבים גם כרוכה בחיכוכים עם תושבי ההתנחלויות ועם אנשי הביטחון שלהן. בעתירה נטען כי החלטות בנוגע לקביעת שטחי שיפוט של רשויות ישראליות נעשות במחשכים ללא ידיעת הציבור, ולכן אין כל אפשרות לדעת מראש על כוונה להרחיב או לקבוע תחומי יישוב עבור התנחלויות קיימות או יישובים חדשים. זאת, למרות שלא אחת שטחי שיפוט אלה כוללים גם אדמות פרטיות של פלסטינים שנתפסו לצרכים צבאיים או הופקעו לצרכי ציבור.