fbpx
תפריט
English חיפוש
עקבות
עמוד הבית אודות חדשות מסמכים גישה לארכיונים לתרומה צרו קשר |מפענחים את הממשל הצבאי|
English עברית
23.6.2017
קביעת תחומי שיפוט להתנחלויות: מסמכי ארכיון שאיתר מכון עקבות הוגשו לבג"ץ

ראש מועצת הכפר הפלסטיני ג'אלוד וארגון זכויות האדם יש דין עתרו לבג"ץ בדרישה שבית המשפט יורה על הפיכת הליך קביעת תחומי השיפוט של התנחלויות בגדה המערבית לפומבי ושקוף. העתירה מבקשת גם לבטל את תחום השיפוט בהתנחלות החדשה עמיחי, עד להשלמת הליכי ההתנגדות בנוגע להכרזה. שני מסמכי ארכיון שאיתר עקבות עבור העותרים הוגשו לבית המשפט.

העותרים נשענים, בין השאר, על מסמך שאיתר מכון עקבות בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, ממנו עולה כי כבר ב-1981 הוחלט לייעד את כלל האדמות הציבוריות בגדה המערבית עבור מועצות אזוריות ומקומיות ישראליות. במסמך מפברואר 81', שכותרתו "הכללת אדמות מדינה, אדמות יהודים ואדמות רכישה לתחום שיפוט מועצות אזוריות", נקבע כי תחומי השיפוט של המועצות הישראליות יכללו את כל אדמות המדינה, אדמות היהודים ואדמות רכישה שבתחום המועצות; כמו כן יכללו בתחומי השיפוט אדמות שנמצאות בחזקת הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי, כולל נכסי נפקדים.

כמו כן צירפו העותרים לעתירתם חוות דעת שחיבר ב-1980 היועץ המשפטי לממשלה דאז, יצחק זמיר, בנוגע לחוקיות שימוש באדמות פלסטיניות פרטיות אשר תופקענה "עבור התיישבות ישראלית". חוות דעת זו הוגשה לבג"ץ גם במסגרת העתירה נגד "חוק ההסדרה".

עקבות מסר את המסמכים לעותרים במסגרת תכנית הסיוע למגיני זכויות האדם בחומר ארכיוני רלוונטי לעבודתם.

בעתירת ראש מועצת ג'אלוד ויש דין צויין כי ייעוד אדמות ציבור לשטח המוניציפאלי של ההתנחלויות או מועצות אזוריות, משפיע באופן ניכר על חיי התושבים הפלסטינים ופוגע בזכויות האזרח הבסיסיות שלהם. על פלסטינים נאסר להיכנס לתחומי יישובים ישראליים ולתחומי שיפוט. כמו כן נחסמות בפניהם דרכים רבות, ובמקרים רבים אדמותיהם נכלאות בתוך גבולות תחומי השיפוט באופן שיוצר מובלעות, שגישה אליהן מחייבת תיאום מראש וקבלת אישורים, ושבמקרים רבים גם כרוכה בחיכוכים עם תושבי ההתנחלויות ועם אנשי הביטחון שלהן. בעתירה נטען כי החלטות בנוגע לקביעת שטחי שיפוט של רשויות ישראליות נעשות במחשכים ללא ידיעת הציבור, ולכן אין כל אפשרות לדעת מראש על כוונה להרחיב או לקבוע תחומי יישוב עבור התנחלויות קיימות או יישובים חדשים. זאת, למרות שלא אחת שטחי שיפוט אלה כוללים גם אדמות פרטיות של פלסטינים שנתפסו לצרכים צבאיים או הופקעו לצרכי ציבור.

  • 11.1.2021
    השגנו את היעד! ספר המסמכים של הממשל הצבאי בדרך לדפוס
    בזכות תרומתם של 354 משתתפות ומשתתפים השגנו את היעד שהצבנו לעצמנו כשבוע לפני סוף הקמפיין,… המשך קריאה
  • 09.12.2020
    ספר המסמכים של הממשל הצבאי כמעט מוכן – סייעו לנו להוציא אותו לאור!
    אנחנו פותחים היום בקמפיין מימון המונים לצורך השלמתו של פרויקט גדול שאנחנו עובדים עליו בחודשים… המשך קריאה
  • 12.11.2020
    אתר חדש מאפשר ללמוד מקרוב אחר ביזת הרכוש הפלסטיני ב-1948
    באמצעות עשרות עדויות, מסמכים מקוריים ותמונות, אתר האינטרנט הייעודי שבנינו מאפשר להכיר מקרוב את פרשת… המשך קריאה
  • 09.8.2020
    מסמך שאיתר מכון עקבות מגלה: שטח אש הוקם בדרום הר חברון ביוזמת שרון בכדי לנשל פלסטינים
    לקראת דיון שיתקיים ביום ב' השבוע בבג"ץ, הגישה האגודה לזכויות האזרח מסמך שאיתרנו בארכיון המדינה:… המשך קריאה
  • 03.7.2020
    מפענחים את הממשל הצבאי: פרויקט חדש משלב את הציבור הרחב במחקר שלנו
    מכון עקבות חונך פרויקט חדש: "מפענחים את הממשל הצבאי". החל מהיום, כל אחת ואחד יכולים… המשך קריאה
  • 10.6.2020
    בג"ץ פסל את "חוק ההסדרה"
    בג"ץ פסק אתמול כי יש לבטל את "חוק ההסדרה" שחוקקה ממשלת ישראל, אשר נועד להפקיע… המשך קריאה
  • 06.5.2020
    בעקבות פניית מכון עקבות: מהיום ניתן לצלם באופן עצמאי חומר ארכיוני בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
    לאחר יותר מ-3 שנים של התדיינות הודיעה אתמול נציבות תלונות הציבור למכון עקבות כי הנוהל… המשך קריאה
  • 29.10.2019
    עולה לרשת: טבח כפר קאסם – ספריית מסמכים
    האתר טבח כפר קאסם: ספריית מסמכים, שעולה לרשת ביום השנה ה-63 לטבח הוא משאב חשוב… המשך קריאה
  • 15.9.2019
    נציבות תלונות הציבור: אין לארכיון צה"ל סמכות לגבות תשלום על עותקים דיגיטליים
    בפברואר 2017 התלונן ההיסטוריון אדם רז בנציבות תלונות הציבור (שבמשרד מבקר המדינה) על פרקטיקה מקובלת… המשך קריאה
  • 21.7.2019
    דרישה משר הביטחון: עצור פעילות מלמ"ב לחיסוי בלתי חוקי של תיעוד בארכיונים
    154 חוקרים, אמנים, יוצרים וארכיונאים ושורה של ארגונים פנו אל שר הביטחון ורה"מ, בנימין נתניהו,… המשך קריאה
1 2 3 >>
בהתאם לחוק שנועד לפגוע בארגוני החברה האזרחית, נציין שמרבית התרומות לפעילותנו ב-2019 הגיעו מגופים ציבוריים וממשלתיים במדינות דמוקרטיות שמכירים בחשיבות עבודתנו לקידום שקיפות, דמוקרטיה וזכויות אדם