fbpx
תפריט
English חיפוש
עקבות
עמוד הבית אודות חדשות מסמכים פרסומים פודקאסט קטלוג-המונים סיורים והרצאות לתרומה צרו קשר
English עברית
23.6.2017
קביעת תחומי שיפוט להתנחלויות: מסמכי ארכיון שאיתר מכון עקבות הוגשו לבג"ץ

ראש מועצת הכפר הפלסטיני ג'אלוד וארגון זכויות האדם יש דין עתרו לבג"ץ בדרישה שבית המשפט יורה על הפיכת הליך קביעת תחומי השיפוט של התנחלויות בגדה המערבית לפומבי ושקוף. העתירה מבקשת גם לבטל את תחום השיפוט בהתנחלות החדשה עמיחי, עד להשלמת הליכי ההתנגדות בנוגע להכרזה. שני מסמכי ארכיון שאיתר עקבות עבור העותרים הוגשו לבית המשפט.

העותרים נשענים, בין השאר, על מסמך שאיתר מכון עקבות בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, ממנו עולה כי כבר ב-1981 הוחלט לייעד את כלל האדמות הציבוריות בגדה המערבית עבור מועצות אזוריות ומקומיות ישראליות. במסמך מפברואר 81', שכותרתו "הכללת אדמות מדינה, אדמות יהודים ואדמות רכישה לתחום שיפוט מועצות אזוריות", נקבע כי תחומי השיפוט של המועצות הישראליות יכללו את כל אדמות המדינה, אדמות היהודים ואדמות רכישה שבתחום המועצות; כמו כן יכללו בתחומי השיפוט אדמות שנמצאות בחזקת הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי, כולל נכסי נפקדים.

כמו כן צירפו העותרים לעתירתם חוות דעת שחיבר ב-1980 היועץ המשפטי לממשלה דאז, יצחק זמיר, בנוגע לחוקיות שימוש באדמות פלסטיניות פרטיות אשר תופקענה "עבור התיישבות ישראלית". חוות דעת זו הוגשה לבג"ץ גם במסגרת העתירה נגד "חוק ההסדרה".

עקבות מסר את המסמכים לעותרים במסגרת תכנית הסיוע למגיני זכויות האדם בחומר ארכיוני רלוונטי לעבודתם.

בעתירת ראש מועצת ג'אלוד ויש דין צויין כי ייעוד אדמות ציבור לשטח המוניציפאלי של ההתנחלויות או מועצות אזוריות, משפיע באופן ניכר על חיי התושבים הפלסטינים ופוגע בזכויות האזרח הבסיסיות שלהם. על פלסטינים נאסר להיכנס לתחומי יישובים ישראליים ולתחומי שיפוט. כמו כן נחסמות בפניהם דרכים רבות, ובמקרים רבים אדמותיהם נכלאות בתוך גבולות תחומי השיפוט באופן שיוצר מובלעות, שגישה אליהן מחייבת תיאום מראש וקבלת אישורים, ושבמקרים רבים גם כרוכה בחיכוכים עם תושבי ההתנחלויות ועם אנשי הביטחון שלהן. בעתירה נטען כי החלטות בנוגע לקביעת שטחי שיפוט של רשויות ישראליות נעשות במחשכים ללא ידיעת הציבור, ולכן אין כל אפשרות לדעת מראש על כוונה להרחיב או לקבוע תחומי יישוב עבור התנחלויות קיימות או יישובים חדשים. זאת, למרות שלא אחת שטחי שיפוט אלה כוללים גם אדמות פרטיות של פלסטינים שנתפסו לצרכים צבאיים או הופקעו לצרכי ציבור.

  • 21.7.2019
    דרישה משר הביטחון: עצור פעילות מלמ"ב לחיסוי בלתי חוקי של תיעוד בארכיונים
    154 חוקרים, אמנים, יוצרים וארכיונאים ושורה של ארגונים פנו אל שר הביטחון ורה"מ, בנימין נתניהו,… המשך קריאה
  • 04.7.2019
    דו"ח מכון עקבות חושף את מנגנון החיסוי הלא-חוקי של מלמ"ב בארכיונים
    בדו"ח שמתפרסם היום חושף מכון עקבות כי במשך 17 שנים נוהג אגף הממונה על הביטחון… המשך קריאה
  • 03.4.2019
    לראשונה פורסמו נהלים לפתיחת חומר בארכיוני שב"כ, מוסד, וא"א והמכון הביולוגי
    בחשאי, וללא הודעה לציבור, העלה ארכיון המדינה בעמוד פנימי של אתר האינטרנט שלו נהלים לעיון… המשך קריאה
  • 28.1.2019
    ההיסטוריון אדם רז הצטרף לצוות מכון עקבות
    אנחנו שמחים לספר שלאחרונה הצטרף לצוות שלנו ההיסטוריון אדם רז, מחבר הספרים "טבח כפר קאסם:… המשך קריאה
  • 23.12.2018
    ממשק לחיפוש בכותרי "קטלוג החומר המסווג" של ארכיון המדינה
    מכון עקבות מעלה היום לרשת עמוד שמאפשר חיפוש קל ונוח בכותרי "קטלוג החומר המסווג" של… המשך קריאה
  • 15.10.2018
    נתניהו מנסה לפגוע במכון עקבות
    ראש הממשלה נתניהו פועל ישירות מול משרד החוץ השוויצרי להפסקת תרומתו למכון עקבות. עיתון הארץ… המשך קריאה
  • 04.10.2018
    פורסם תזכיר להארכה גורפת של תקופת ההגבלה על ארכיוני ארגוני הביטחון והמודיעין בעשרים שנה
    היועצת המשפטית של ארכיון המדינה פרסמה טיוטת תיקון לתקנות העיון בארכיונים. הטיוטה מציעה להאריך את… המשך קריאה
  • 20.7.2018
    חשיפת הקטלוגים של הארכיונים הממשלתיים: התקדמות חשובה בארכיון המדינה
    ב-19 ביולי עלה לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה חלק גדול מקטלוג התיקים המכונה בארכיון "הקטלוג… המשך קריאה
  • 18.7.2018
    62 שנה לאחר טבח כפר קאסם: הליך משפטי לחשיפת מסמכי המשפט שעודם חסויים
    ב-18 ביולי התייצבנו בבית הדין הצבאי לערעורים בקריה, יחד עם ההיסטוריון אדם רז ותושבי כפר… המשך קריאה
  • 31.5.2018
    כנס ציבורי:  פגיעתה של מדיניות הגישה לארכיונים במחקר ובחברה, והדרך לתיקון
    ביום שלישי 5 ביוני 2018 נקיים באוניברסיטת תל אביב – יחד עם שורה ארוכה של… המשך קריאה
<< 1 2 3 4 5 6 >>