ב-1971, בעת שהיה תחת שליטה ישראלית, שימש חצי האי סיני בית כלא אכזרי במיוחד ויעד להגליה של מי שמעולם לא היו חשודים בעצמם בביצוע פשע. לפחות שני אתרים בסיני אירחו בראשית שנות ה-70 מחנות מעצר של מדינת ישראל: אבו זנימה ונח'ל. למחנות המאולתרים שהוקמו בהם נשלחו מאות בני אדם, בהם ילדים, נשים וגברים מרחק שעות נסיעה רבות מהבית. הם הוחזקו בלב המדבר לתקופות משתנות שהגיעו עד מספר חודשים, בתנאים קשים כשהם מבודדים ומנותקים מהעולם. בפרק זה נספר את סיפורם של מחנות המעצר באבו זנימה ובנח'ל, שלא סופר עד עכשיו.