בעמוד זה תוכלו לאתר מסמכי ארכיון שפירסמנו במרוצת הזמן בנושא המדיניות הישראלית בשטחים הכבושים והקמת התנחלויות.

המסמכים מסודרים בחלוקה לפי נושאים. ניתן לאתר מסמכים גם באמצעות חיפוש חופשי בשורת החיפוש שנמצאת בפינה השמאלית העליונה של האתר.

  • 1967/8: שנת הכיבוש הראשונה

    • "כל ההומניזם נגמר פה. מול החלון שלי": הדיונים בקיבוץ נחשון בעקבות הגירוש וההרס של כפרי אזור לטרון במלחמת ששת הימים

      עם כיבוש אזור לטרון ביוני 1967 גורשו מבתיהם תושבי עמואס, בית נובא ויאלו וכפריהם נהרסו עד היסוד. חברי קיבוץ נחשון, היישוב היהודי הקרוב ביותר, ראו את החורבן בזמן אמת. בדיונים שקיימו מיד לאחר המלחמה הם התחבטו מה לעשות עם הרכוש שהותירו מאחוריהם השכנים, היבול שהלך והבשיל בשדות, והאדמות הפוריות שעמדו עתה שוממות.

      לקריאת המסמכים.

    • עקירה ברמה: כיצד נעלמו תושבי הרמה הסורית ב-1967

      ב-1 ביוני 1967 התגוררו ברמה הסורית כ-90 אלף איש. כחודשיים לאחר מכן, במפקד אוכלוסין שערכה ישראל לאחר כיבוש הרמה נמנו בה 6,396 תושבים – רובם הגדול דרוזים. לאן נעלמו עשרות אלפי תושבי הרמה הערבים? מסמכים שאיתרנו בארכיון הצלב האדום בג'נבה מספקים תיעוד של נציגי הארגון על שהתרחש ברמת הגולן מיד לאחר המלחמה – כולל צילום סרט תעמולה שהביא למנוסתם של מאות תושבים.

      לקריאת המסמכים ולהאזנה לפרק בפודקאסט "אמצעים וכוונות"

    • ההתנחלות בחברון: "היום לא נעסוק בצד הרוחני, אנו נעסוק בצד המעשי"

      בחזרה אל אחד הרגעים המכוננים של מפעל ההתנחלות בשטחים הכבושים: פרשת ליל הסדר במלון פארק בחברון שהחלה באפריל 1968. פרוטוקול פגישה של שר הביטחון משה דיין עם ראשי המתנחלים מראשית יוני 1968 מספק הדגמה לאופן שבו תירוצים, קריצות עין ומשחקי מילים שימשו כבר מראשית הדרך גם את המתנחלים וגם את מערכת הביטחון, ששילבו ידיים כדי לטפח ולהכשיר את מפעל ההתנחלויות.

      לקריאת פרוטוקול הפגישה.

    • על הסכנות שבסיפוח הגדה המערבית: מכתבי אליהו ששון

      הדיון על סיפוח השטחים ותיק כימי הכיבוש, ומלווה – בעוצמות משתנות – את השליטה הישראלית בשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים, עוד מראשיתה. בשנה הראשונה לכיבוש שלח אליהו ששון, שהיה מנהל המחלקה הערבית בסוכנות ולימים איש משרד החוץ, סדרת מכתבים לראש הממשלה, תחת הכותרת "לגורל הגדה המערבית". במכתבים שטח ששון באופן מסודר ומנומק את הסיבות להתנגדותו הנחרצת לסיפוח הגדה המערבית.

      לקריאת מכתבי אליהו ששון.

    • ישראל צילמה סרט תעמולה. תושבי הגולן נמלטו מבתיהם

      ערב מלחמת ששת הימים התגוררו ברמה הסורית קרוב ל-130 אלף תושבים. במפקד אוכלוסין שערכה ישראל באוגוסט 1967 נמנו ברמה 6,396 תושבים סורים בלבד – רובם המוחלט דרוזים. מה עלה בגורלם של עשרות אלפי התושבים הערבים שהתגוררו ברמה? מסמכים שאיתר מכון עקבות בארכיון הצלב האדום מאירים ממד נוסף של גירוש התושבים הסורים מיד לאחר כיבוש הגולן, ומתארים את צילומיו של סרט תעמולה ישראלי שאיש לא טרח לספר עליו לתושביו.

      לקריאת המסמכים (עברית וצרפתית).

    • ההתנחלות בגוש עציון: כסות של ביטחון

      כמו התנחלויות רבות אחרות, גם התנחלויות גוש עציון הוקמו תוך שימוש באמתלה ביטחונית והוצגו כלפי העולם כמאחזים צבאיים. במכתב לרמטכ"ל יצחק רבין הבהיר אל"מ שלמה גזית בגלוי כי למרות הכסות הביטחונית – הצבא לא מתכוון לנקוט צעדים מעשיים למימוש ההצהרות האלה. בתגובה לדאגה שהביעו מספר נציגויות ישראליות בעולם, במשרד החוץ הוסיפו כי ידאגו למנוע פרסומים בעניין זה כדי למנוע ביקורת בעולם כלפי מדיניות ההתנחלות הישראלית.

      לקריאת המסמכים.

    • "סודי – מחקר עבור טדי"

      ב-1968 הזמין ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, סקר מקיף בדבר עמדותיהם של תושבי מערב העיר, היהודים, ביחס לתושבי ירושלים המזרחית הערבים. תוצאות הסקר חשפו שתושבי העיר היהודים לא ששו לחלוק את עירם עם תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים. בהמלצת ראש הממשלה, הורה ראש העירייה להשמיד את עותקי הסקר.

      לקריאת ממצאי הסקר שהושמדו על ידי טדי קולק.

    • ועדת המנכ"לים: הפרוטוקולים 1977-1967

      התפתחות המדיניות הכלכלית והאזרחית של ישראל בשטחים הכבושים לאורך עשר השנים הראשונות של הכיבוש מתועדת בפרוטוקולים של "ועדת המנכ"לים לטיפול בנושאים האזרחיים בשטחים". מכון עקבות מנגיש לשימוש הציבור את כל הפרוטוקולים הללו.

      לקריאת הפרוטוקולים של ועדת המנכ"לים.

    • בירת הגדה

      בספטמבר 1967, כחודשיים וחצי לאחר סיפוח מזרח ירושלים למדינת ישראל, הכין מטה הממשל הצבאי בגדה המערבית מצע לדיון בנושא "ירושלים – מזרח". "אי אפשר לנתק את הטיפול בבעיות הפוליטיות-ביטחוניות, הכלכליות והדתיות של ירושלים מן הטיפול בבעיות הגדה", ציינו מחברי המסמך וסקרו בו את הנושאים שמצריכים דיון והכרעה.

      לקריאת המסמך.

    • לאחר הסיפוח: בעיות שמצפות לפתרון

      שאלת מעמדם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים ושאלת גורל רכושם במזרח העיר ובמערבה היו שלובות זו בזו מאז תחילת הדיון בדבר השלכות סיפוחם של העיר העתיקה והכפרים באזור למדינת ישראל. מקצת התיעוד שליווה את הדיון הזה בשנתו הראשונה של הכיבוש מובא כאן.

      לקריאת הדו"ח של ועדת השרים לענייני ירושלים.

    • ממילא משימות אלה לא ניתן למלא בצורה שגרתית

      איתור רכושם של נפקדים, הפעלת משת"פים ומיפוי מיליונרים: דו"ח פנימי מתאר את פעילותו של סניף מזרח ירושלים במנהל מקרקעי ישראל במהלך השנה הראשונה שלאחר הסיפוח.

      לקריאת הדו"ח.

    • "יש לתארו לא כסיפוח אלא כהיתוך עירוני"

      סיפוחם למדינת ישראל של העיר העתיקה בירושלים וכפרים פלסטיניים סמוכים בשלהי יוני 1967 הוסווה כצעד מנהלי שגרתי, במטרה למנוע התנגדות בינלאומית למהלך של סיפוח שטח כבוש אל המדינה הכובשת. מסמכים שחשף מכון עקבות מתעדים מקצת ממאמצי משרד החוץ לטשטש את משמעות הסיפוח – שניים מהם מוצגים כאן.

      לקריאת המסמכים.

    • זכרון דברים – ביקור במשרד המושל הצבאי בעזה

      במסמך זה מוצגת עדות לגירוש המוני של 110 פלסטינים שנלקחו מרצועת עזה ונעזבו לגורלם בחצי האי סיני, ולביצוע הריסת בתים עונשית ברצועת עזה, סמוך לאחר כיבושה ביוני 1967. העדות מובאת בזכרון דברים שכתבו אנשי משרד החוץ מפיו של מושל רצועת עזה סא"ל חיים גאון. השיחה התקיימה למחרת האירועים המתוארים, ימים ספורים לאחר תום קרבות מלחמת ששת הימים.

      לקריאת המסמך.

    • דיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יוני 1967-יוני 1968: התמלילים המלאים

      במשך השנה הראשונה שלאחר מלחמת ששת הימים דנו חברי ועדת החוץ והביטחון בינם לבין עצמם ועם מוזמנים שונים – שרי הממשלה, בכירי הצבא והמשטרה – בענייני היום ובשאלות אסטרטגיות.

      לקריאת תמלילי הישיבות מיוני עד אוקטובר 1967.

      לקריאת תמלילי הישיבות מאוקטובר 1967 עד מאי 1968.

      לקריאת תמלילי הישיבות ממאי עד יוני 1968.

    • איך לקרוא לשטחים שנכבשו?

      השטחים הכבושים, המנוהלים, המוחזקים או המשוחררים? הגדה המערבית, יהודה ושומרון או בכלל יהודה ואפרים? הכינוי שיש לתת לשטחים שנכבשו בידי צה"ל במלחמה היה נושא לדיון ער עוד בחודשי הכיבוש הראשונים.

      לקריאת המסמכים וההצעות שהועלו.

    • חוקרים את הכיבוש

      כבר במהלך השנה הראשונה לכיבוש ביצעו גורמי ממשל ישראלים שורה ארוכה של מחקרים וסקרים ביחס לשטחים, לאוכלוסייתם ולכלכלה שלהם. כותרות המחקרים והסקרים מספקות הצצה אל תחומי העניין של ממשלת ישראל בשטחים כבר בראשיתו של הכיבוש. שניים מהמחקרים מוגשים כאן אף הם.

      לקריאת המחקרים והרשימה.

    • שבע ברירות לעתיד הגדה המערבית ורצועת עזה

      מסמך מדיניות מיולי 1967 מנתח את היתרונות והחסרונות של שבע אפשרויות לעתיד הגדה המערבית ורצועת עזה – החל מסיפוחן לישראל וכלה בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

      לקריאת המסמך.

    • הנדון: דעות ומחשבות של תושבי הגדה לגבי העתיד

      כבר בימיו הראשונים של הכיבוש החלו גורמים ישראלים שונים – אנשי מודיעין, עיתונאים ואחרים – לשוחח עם מנהיגים פלסטינים בכדי ללמוד על עמדותיהם ביחס לעתיד הגדה המערבית. כחודש ימים מתחילת הכיבוש הכין סמנכ"ל משרד החוץ, שלמה הלל, דו"ח בן שלושה עמודים שסיכם את העמדות שהביעו בשיחות אלה "כמה מהמנהיגים החשובים ביותר".

      לקריאת המסמך.

    • "הוועדה מבקשת להדגיש במיוחד כי גורם הזמן הינו בעל חשיבות ראשונה במעלה"

      ב-4 ביולי 1967 מינה ראש הממשלה לוי אשכול "ועדה בין-משרדית מיוחדת למגעים מדיניים באזורי הכיבוש", שנועדה לבדוק את המצב בשטח ולנסח המלצות בנוגע למדיניות ישראל בשטחים הכבושים. כעבור כשבועיים הגישה הוועדה מסמך מסכם קצר שבו פורטו סקירות והצעות לארגון שלטונה של ישראל בגדה המערבית.

      לקריאת המלצות הוועדה.

    • דיון המטכ"ל על עתיד השטחים: שיחה ללא סיכום

      בשלהי 1967 קיים הרמטכ"ל יצחק רבין דיון במטה הכללי של צה"ל תחת הכותרת "הגבולות האפשריים של מדינת ישראל לאור צרכי הבטחון". הדיון נפרש על-פני שתי ישיבות, כארבע שעות בסך-הכל, שבהן שטחו חברי המטכ"ל את עמדותיהם והערכותיהם באשר למדיניות הרצויה לישראל ביחס לגבולותיה, ובפרט לגבי עתיד השטחים.

      לקריאת סיכומי הדיונים במטכ"ל.

    • סדר היום: החלפת דעות בעניין השטחים המוחזקים

      ביום ג', 5 בדצמבר 1967, כינס ראש הממשלה, לוי אשכול, התייעצות במשרדו שבירושלים עם שר הביטחון, משה דיין, הרמטכ"ל יצחק רבין וצמרת צה"ל. על סדר-היום: "החלפת-דעות בעניין השטחים המוחזקים".

      לקריאת פרוטוקול הפגישה.

    • "קיימת שאלת הערבים ושאלת היהודים": דיון הממשלה בעתיד הגדה, 20.8.1967

      אחד הנושאים על סדר יומה של ישיבת הממשלה שהתקיימה ב-20 באוגוסט 1967 היה מדיניות ישראל ביחס לגדה המערבית. ישיבת הממשלה באותו יום נחלקה לשניים: עיקר ישיבת אחר הצהריים הוקדש לדיון בדבר עתיד הגדה המערבית וההכרח לקבל החלטות בנושא זה.

      לקריאת הפרוטוקול.

    • מדיניות הגירוש מהשטחים אושרה למרות אזהרת הפצ"ר שמדובר בהפרה של אמנת ג'נבה

      מזכר מאת היועץ המשפטי של משרד החוץ תיאודור מירון מגלה: ועדת השרים לענייני ביטחון אישרה גירוש של אישים פוליטיים מהשטחים – למרות אזהרת הפצ"ר מאיר שמגר שהדבר נאסר באמנת ג'נבה הרביעית.

      לקריאת המסמך.

    • "סדרי שלטון ומשפט בשטח הכבוש ברצועת עזה ובצפון סיני"

      מסמך בן שמונה עמודים שכותרתו "סדרי שלטון ומשפט בשטח הכבוש ברצועת עזה ובצפון סיני" נכתב באוגוסט 1967 בידי נצ"מ י' בן ארי, היועץ המשפטי למשטרת ישראל. המסמך, שנועד להכין את השוטרים לשירותם בשטחים שנכבשו לאחרונה, כולל הסברים תמציתיים בדבר דיני הכיבוש, מעמד השוטר בשטח הכבוש ומערכות המשפט ברצועת עזה ובצפון סיני.

      לקריאת המסמך.

    • "יש צורך להזהיר בפני השימוש בביטויים מסוימים המצויינים באמנה"

      אחת הדוגמאות המוקדמות למאמץ לטשטש את מעמדם המשפטי של השטחים הכבושים באמצעות הימנעות משימוש במונח "כיבוש" מצויה במזכר ששלח יועצו המדיני של שר החוץ, מיכאל קומיי, אל סמנכ"ל המשרד ב-22 ביוני 1967.

      לקריאת המסמך.

    • עונש מוות בשטחים: ניסוח המדיניות בישיבת ועדת התיאום

      השאלה "באיזו מידה ניתן ורצוי לתת פסקי דין מוות לחבלנים" היתה בין הנושאים שעלו לדיון בישיבתה של ועדת התיאום שהתכנסה במשרד הביטחון בסוף ספטמבר 1967.

      לקריאת פרוטוקול הישיבה.

    • מברק קומיי ומירון: מדוע אנו נמנעים מהכרה בתחולת אמנת ג'נבה הרביעית על השטחים

      מברק בסיווג "סודי ביותר" שנשלח אל שגריר ישראל החדש באותה תקופה בארצות הברית, יצחק רבין, מציג בכנות נדירה את הסיבות הממשיות לכך שישראל נמנעה מלהכיר רשמית בתחולתה של אמנת ג'נבה הרביעית על השטחים שכבשה ב-1967.

      לקריאת המברק.

    • דו"ח התובע הצבאי בעזה ובצפון סיני, יולי-אוגוסט 1967

      שבועות מספר לאחר המלחמה התייצב עו"ד מ' לשירות מילואים בפרקליטות הצבאית ונשלח לשמש תובע צבאי וסגן יועץ משפטי באזור רצועת עזה וצפון סיני. את מסקנותיו משירותו בן 7 השבועות סיכם בדו"ח ששלח לפרקליט הצבאי הראשי, אל"מ מאיר שמגר.

      לקריאת הדו"ח.

    • סקירת הפצ"ר על הבעיות המשפטיות והשיפוטיות בשטחי הממשל הצבאי

      חודש בדיוק לאחר פרוץ מלחמת ששת הימים סקר הפרקליט הצבאי הראשי דאז, אל"מ מאיר שמגר בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את התמודדות מערכת המשפט הצבאית עם חובות הצבא שנובעים מכיבושן של הגדה המערבית, רצועת עזה, חצי האי סיני ורמת הגולן.

      לקריאת פרוטוקול הישיבה.

    • "הנדון: אמנת ג'נבה - פיצוץ בתים וגירושים"

      תיאודור מירון, היועץ המשפטי דאז של משרד החוץ, בחן ב-1968 את חוקיותה של מדיניות הריסת הבתים והגירוש של ישראל בשטחים. בחוות דעת סודית הסביר מירון – היום מבכירי המשפטנים בעולם – שהוראות אמנת ג'נבה חלות על פעולות ישראל בשטחים וגוברות על תקנות ההגנה לשעת חירום שעליהן נשענת המדינה עד היום.

      לקריאת חוות הדעת.

  • עיצוב המדיניות בשטחים

    • "הנידון: הנפת דגל פלסטין בבית הספר עזה ביפו"

      כבר משנותיה הראשונות של ישראל ייחסו שירותי הביטחון חשיבות מופלגת לדגלים ולהנפתם – או לאי־הנפתם. גופי הביטחון עקבו באדיקות אחר היחס של התושבים הפלסטינים וההנהגה לדגל הישראלי והפלסטיני, בתחילה בתוך ישראל ולאחר 1967 גם בשטחים הכבושים. שם כבר דאגה ישראל לקבוע בחוק כי "אין להציג או לקבוע דגלים או סמלים מדיניים, אלא על פי היתר המפקד הצבאי"

      לקריאת המסמכים

    • כך נמחק הקו הירוק מהמפה

      מי שיסתכל על מפת ישראל יקבל את הרושם ששטח המדינה משתרע מהים התיכון במערב ועד נהר הירדן במזרח. זאת משום שהמפות המודפסות בישראל אינן מציגות את "הקו הירוק" שמפריד בין שטחה הריבוני של ישראל לשטחים שכבשה ב-1967. היעלמות הקו הירוק מהמפה אינה מקרית – זוהי תוצאה של החלטות סודיות שקיבלה ממשלת ישראל חודשים אחדים לאחר תום המלחמה.

      להחלטה ולתמלילי הדיונים.

    • ייעור – כלי לגזל אדמות

      מראשית ימי המדינה משמש הייעור כלי להשגת שליטה בקרקע ולהבטחת עתודות של שטחים להתיישבות יהודית. תוכנית של קק"ל מ-1987 בשם "ייעור לשמירת שטחי המדינה" מדגימה זאת היטב.

      לקריאת המסמכים.

    • המלצות שב"כ לפעולה בשטחים הכבושים

      ארכיון שב"כ סגור לחלוטין לעיון הציבור וקיים מעט מאוד תיעוד היסטורי זמין על פעילות הארגון. תיעוד יוצא דופן מספק מברק שנשלח מלשכת ראש שב"כ במרץ 1988 – על רקע פרוץ האינתיפאדה הראשונה – וחושף את עיקרי ההמלצות של שירות הביטחון לפעילות בשטחים הכבושים.

      לקריאת המברק.

    • התנחלויות – כן; התנחלויות לא מאושרות – לא

      ממשלת ישראל בראשותו של מנחם בגין, שכיהנה בין יוני 1977 לאוגוסט 1981, ביטאה שלב חדש ומואץ במדיניות ההתנחלות בשטחים הכבושים. מכתב של סגן שר הביטחון, מרדכי צפורי, מזהיר את בגין מפני הסכנה בהקמת התנחלויות ללא אישור ומציע לפנות את מתנחלי עצמונה וחברון. 

      לקריאת המכתב.

    • האיש מאחורי "הכיבוש הנאור"

      שלמה גזית מילא תפקידים רבים בחייו הצבאיים. החותם העיקרי שהותיר על המציאות הישראלית הוא עיצובו של משטר הכיבוש הישראלי בשטחים כ"כיבוש נאור" – משטר השואף להקל על חיי היום-יום של התושבים הפלסטינים ובמקביל לדכא בנחישות כל ניסיון התנגדות פוליטית אליו. בראיון למכון דיוויס התייחס גזית לכמה מהפרקטיקות שהגה – בהן גירוש תושבים פלסטינים והריסות בתים.

      לקריאת תמלול הראיון.

    • "בשלב ראשון התפיסה היא לצורכי ביטחון"

      השימוש בתירוץ הביטחוני ככלי להשתלטות על אדמות פלסטיניות והקמה של התנחלויות ישראלית עליהן מוכר בעיקר משטחי הגדה המערבית. מברק סודי של משרד החוץ מיולי 1969 מדגים את השימוש שעשתה ישראל באותה שיטה – גם בסיני.

      לקריאת המברק.

    • "השקר שבהחלפת האמצעי במטרה עלול להתנקם בנו"

      גינויים לשימוש השקרי בשיקולי ביטחון כמסווה להקמת התנחלויות באים על פי רוב מכיוון המתנגדים לפרויקט ההתנחלות. רק לעתים נדירות נתקלים בחשיפת התירוץ הכוזב דווקא מכיוון אלו המבקשים לחזק את ההתנחלויות, או במקרה זה – מפיו של אחד מראשי מפעל ההתנחלות. מכתב ששלח בדצמבר 1978 עורך הדין והפובליציסט אליקים העצני אל מנכ"ל משרד המשפטים מספק הצצה בלתי שגרתית על השיטה לנישול בעלי אדמות פלסטינים מאדמתם.

      לקריאת המכתב.

    • כך נשלוט: ההכנות הישראליות לארגון השליטה בשטחים

      הדעות באשר לסיבות שהובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים, ב-5 ביוני 1967, חלוקות בשאלה אם היתה זו הידרדרות מתמשכת במדרון חלקלק או שמא היו בין המנהיגים מי שרצו במלחמה אזורית. תיעוד היסטורי מלמד כי בשנים שקדמו למלחמה עסקה ישראל בהכנות מדוקדקות לארגון השליטה בשטחים שייכבשו – כך העריכה – בעקבותיה. תיעוד זה מעלה כי כיבוש השטחים במלחמה לא היה תוצאת לוואי בלתי מכוונת אלא חלק מתפיסה אסטרטגית ופוליטית.

      לקריאת המסמכים.

    • "האם הרמה היא עתה חלק מישראל?"

      ב-14 בדצמבר 1981 חוקקה הכנסת את חוק רמת הגולן לפיו "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". שלושה ימים לאחר מכן חיבר אליקים רובינשטיין, אז היועץ המשפטי של משרד החוץ, חוות דעת בה ביקש לענות לשאלה "האם הרמה היא עתה חלק מישראל?"

      לקריאת חוות הדעת.

    • מסמך אומבריכט: ישראל ואמנת ג'נבה הרביעית

      מסמך פנימי מ-1971 פורש את הרקע לסירובה של ישראל להכיר בתחולת אמנת ג'נבה הרביעית בשטחים: הכרה שמדיניותה בירושלים סותרת את הוראות האמנה ורצון למנוע התערבות חיצונית ב"עניינים שאין לנו עניין שיתערבו בהם", כהריסת בתים, גירושים, מעצרים מנהליים ואחרים.

      לקריאת המסמך.

    • ביטוח לסיכון פוליטי: ההתנחלויות וחברת הביטוח הממשלתית ינאי

      מסמכים שנחשפו לבקשת מכון עקבות מתארים את רשת הביטחון הכלכלית שהעניקה ממשלת ישראל לגופים מסחריים והתיישבותיים שהחלו לפעול מעבר לקו הירוק, ונועדה לבטח את המשקיעים מפני אובדן השקעותיהם כתוצאה מפינוי השטח הכבוש, שינוי במדיניות הממשל הצבאי או חרם כלכלי. עם הרחבת השימוש בכלי זה נוסדה חברת ביטוח ממשלתית ייעודית למכירת פוליסות ביטוח מפני "סיכונים פוליטיים" אלה – חברת ינאי.

      לקריאת המסמכים.

    • ועדת המנכ"לים: הפרוטוקולים 1977-1967

      התפתחות המדיניות הכלכלית והאזרחית של ישראל בשטחים הכבושים לאורך עשר השנים הראשונות של הכיבוש מתועדת בפרוטוקולים של "ועדת המנכ"לים לטיפול בנושאים האזרחיים בשטחים". מכון עקבות מנגיש לשימוש הציבור את כל הפרוטוקולים הללו.

      לקריאת הפרוטוקולים של ועדת המנכ"לים.

    • תינוקות עזובים מסיני נמסרו לאימוץ בחו"ל

      תכתובת של משרד מבקר המדינה מ-1973 חושפת פרשה שבה מסרו רשויות הרווחה הישראליות, באופן לא חוקי, תינוקות מוסלמים נטושים מסיני לאימוץ בידי משפחות נוצריות בחו"ל.

      לקריאת התכתובת.

    • כלים מתאימים: משרד החוץ ואמנסטי ישראל, 1977-1969

      מסמכים של משרד החוץ חושפים נדבך חשוב – שעד כה לא היה ידוע – של פעילות ממשלת ישראל במסגרת מאמציה להדוף ביקורת על הפרות זכויות אדם שהיו חלק מהכיבוש כבר מראשיתו. המסמכים מתארים אירועים מהעשור הראשון לכיבוש, אולם אירועים אלה מהדהדים בפרקטיקה שקיימת גם היום: מאמץ מניפולטיבי לערער את פעילותם של ארגוני זכויות האדם.

      לקריאת המסמכים.

    • דיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יוני 1967-יוני 1968: התמלילים המלאים

      במשך השנה הראשונה שלאחר מלחמת ששת הימים דנו חברי ועדת החוץ והביטחון בינם לבין עצמם ועם מוזמנים שונים – שרי הממשלה, בכירי הצבא והמשטרה – בענייני היום ובשאלות אסטרטגיות.

      לקריאת תמלילי הישיבות מיוני עד אוקטובר 1967.

      לקריאת תמלילי הישיבות מאוקטובר 1967 עד מאי 1968.

      לקריאת תמלילי הישיבות ממאי עד יוני 1968.

    • האיש מאחורי "הכיבוש הנאור"

      שלמה גזית מילא תפקידים רבים בחייו הצבאיים. החותם העיקרי שהותיר על המציאות הישראלית הוא עיצובו של משטר הכיבוש הישראלי בשטחים כ"כיבוש נאור" – משטר השואף להקל על חיי היום-יום של התושבים הפלסטינים ובמקביל לדכא בנחישות כל ניסיון התנגדות פוליטית אליו. בראיון למכון דיוויס התייחס גזית לכמה מהפרקטיקות שהגה – בהן גירוש תושבים פלסטינים והריסות בתים.

      לקריאת תמלול הראיון.

    • שטח אש 918: חוות דעת משפטית מ-1967 הוגשה לבג"ץ

      חוות דעת משפטית שנכתבה בשם הפצ"ר דאז, מאיר שמגר, מורה כי אין לפנות אוכלוסייה אזרחית בשטחים עבור אימונים צבאיים. עקבות איתר את המסמך בארכיון צה"ל עבור תושבי מסאפר יאטה שעתרו לבג"ץ. במהלך הדיון ציין השופט מלצר שעל פי המסמך לא היה צריך להכריז על שטח אש במקום.

      לקריאת חוות הדעת.

    • "הוועדה מבקשת להדגיש במיוחד כי גורם הזמן הינו בעל חשיבות ראשונה במעלה"

      ב-4 ביולי 1967 מינה ראש הממשלה לוי אשכול "ועדה בין-משרדית מיוחדת למגעים מדיניים באזורי הכיבוש", שנועדה לבדוק את המצב בשטח ולנסח המלצות בנוגע למדיניות ישראל בשטחים הכבושים. כעבור כשבועיים הגישה הוועדה מסמך מסכם קצר שבו פורטו סקירות והצעות לארגון שלטונה של ישראל בגדה המערבית.

      לקריאת המלצות הוועדה.

    • עונש מוות בשטחים: ניסוח המדיניות בישיבת ועדת התיאום

      השאלה "באיזו מידה ניתן ורצוי לתת פסקי דין מוות לחבלנים" היתה בין הנושאים שעלו לדיון בישיבתה של ועדת התיאום שהתכנסה במשרד הביטחון בסוף ספטמבר 1967.

      לקריאת פרוטוקול הישיבה.

    • ממשלת ישראל ידעה ששימוש באדמות שנתפסו לצרכי צבא עבור התנחלויות אינו חוקי

      מזכר שכתב לשר החוץ ב-1969 סמנכ"ל משרד החוץ לענייני הסברה, אלישיב בן חורין, חושף כי ממשלת ישראל ידעה ששימוש באדמות שנתפסו "לצרכי ביטחון" עבור התנחלויות הוא אינו חוקי.

      לקריאת המסמך.

  • התנחלויות

    • ייעור – כלי לגזל אדמות

      מראשית ימי המדינה משמש הייעור כלי להשגת שליטה בקרקע ולהבטחת עתודות של שטחים להתיישבות יהודית. תוכנית של קק"ל מ-1987 בשם "ייעור לשמירת שטחי המדינה" מדגימה זאת היטב.

      לקריאת המסמכים.

    • ההתנחלות בחברון: "היום לא נעסוק בצד הרוחני, אנו נעסוק בצד המעשי"

      בחזרה אל אחד הרגעים המכוננים של מפעל ההתנחלות בשטחים הכבושים: פרשת ליל הסדר במלון פארק בחברון שהחלה באפריל 1968. פרוטוקול פגישה של שר הביטחון משה דיין עם ראשי המתנחלים מראשית יוני 1968 מספק הדגמה לאופן שבו תירוצים, קריצות עין ומשחקי מילים שימשו כבר מראשית הדרך גם את המתנחלים וגם את מערכת הביטחון, ששילבו ידיים כדי לטפח ולהכשיר את מפעל ההתנחלויות.

      לקריאת פרוטוקול הפגישה.

    • התנחלויות – כן; התנחלויות לא מאושרות – לא

      ממשלת ישראל בראשותו של מנחם בגין, שכיהנה בין יוני 1977 לאוגוסט 1981, ביטאה שלב חדש ומואץ במדיניות ההתנחלות בשטחים הכבושים. מכתב של סגן שר הביטחון, מרדכי צפורי, מזהיר את בגין מפני הסכנה בהקמת התנחלויות ללא אישור ומציע לפנות את מתנחלי עצמונה וחברון. 

      לקריאת המכתב.

    • "בשלב ראשון התפיסה היא לצורכי ביטחון"

      השימוש בתירוץ הביטחוני ככלי להשתלטות על אדמות פלסטיניות והקמה של התנחלויות ישראלית עליהן מוכר בעיקר משטחי הגדה המערבית. מברק סודי של משרד החוץ מיולי 1969 מדגים את השימוש שעשתה ישראל באותה שיטה – גם בסיני.

      לקריאת המברק.

    • "השקר שבהחלפת האמצעי במטרה עלול להתנקם בנו"

      גינויים לשימוש השקרי בשיקולי ביטחון כמסווה להקמת התנחלויות באים על פי רוב מכיוון המתנגדים לפרויקט ההתנחלות. רק לעתים נדירות נתקלים בחשיפת התירוץ הכוזב דווקא מכיוון אלו המבקשים לחזק את ההתנחלויות, או במקרה זה – מפיו של אחד מראשי מפעל ההתנחלות. מכתב ששלח בדצמבר 1978 עורך הדין והפובליציסט אליקים העצני אל מנכ"ל משרד המשפטים מספק הצצה בלתי שגרתית על השיטה לנישול בעלי אדמות פלסטינים מאדמתם.

      לקריאת המכתב.

    • המקרה של כוכב השחר

      כ-130 התנחלויות הוקמו בגדה המערבית מאז שנכבשה ב-1967, לצורך הקמתן נדרשו לא פעם מגוון דרכים יצירתיות שאפשרו להשתלט על האדמות. אחת השיטות הנפוצות להקמת התנחלויות היתה שימוש באצטלה ביטחונית: שטחי אימונים, שטחי אש, תפיסה לצרכים צבאיים – מאחורי כל אלה הסתתרה לא פעם מטרה אחרת. דוגמה בולטת היא ההתנחלות כוכב השחר: איך הפכו אדמות פלסטיניות לבסיס צבאי, שהפך להתנחלות אזרחית?

      לקריאת המסמכים.

    • סיפורם של שני כבישים ושגרת החיים

      מאמצע 2011 מפגינים תושבי הכפר הפלסטיני קדום במחאה על חסימתו לתנועה של הכביש הראשי המקשר בין כפרם לבין העיר שכם – לטובת הרחבת ההתנחלות הסמוכה, קדומים. מחאתם של תושבי קדום הביאה בדצמבר 2019 דווקא את מתנחלי קדומים לפנות אל שר הביטחון בדרישה שיפעל נגד ההפגנות המתקיימות מזה קרוב לעשור בכפר הפלסטיני השכן. לדבריהם, פעולות המחאה "פוגעות בשגרת החיים בשכונות רבות בקדומים".

      לקריאת המסמכים.

    • ההתנחלות בגוש עציון: כסות של ביטחון

      כמו התנחלויות רבות אחרות, גם התנחלויות גוש עציון הוקמו תוך שימוש באמתלה ביטחונית והוצגו כלפי העולם כמאחזים צבאיים. במכתב לרמטכ"ל יצחק רבין הבהיר אל"מ שלמה גזית בגלוי כי למרות הכסות הביטחונית – הצבא לא מתכוון לנקוט צעדים מעשיים למימוש ההצהרות האלה. בתגובה לדאגה שהביעו מספר נציגויות ישראליות בעולם, במשרד החוץ הוסיפו כי ידאגו למנוע פרסומים בעניין זה כדי למנוע ביקורת בעולם כלפי מדיניות ההתנחלות הישראלית.

      לקריאת המסמכים.

    • הגירוש מפתחת רפיח: מברק סודי מ-1969 מציג התכנית לעקור בדואים לטובת התנחלויות

      מסמך שאותר בארכיון המדינה ממחיש את ההונאה שבשימוש בצווי תפיסה, שמיועדים לצרכים צבאיים הכרחיים בלבד, לשם גירוש תושבי האזור הבדואים והקמת התנחלויות אזרחיות.

      לקריאת המברק.

    • ביטוח לסיכון פוליטי: ההתנחלויות וחברת הביטוח הממשלתית ינאי

      מסמכים שנחשפו לבקשת מכון עקבות מתארים את רשת הביטחון הכלכלית שהעניקה ממשלת ישראל לגופים מסחריים והתיישבותיים שהחלו לפעול מעבר לקו הירוק, ונועדה לבטח את המשקיעים מפני אובדן השקעותיהם כתוצאה מפינוי השטח הכבוש, שינוי במדיניות הממשל הצבאי או חרם כלכלי. עם הרחבת השימוש בכלי זה נוסדה חברת ביטוח ממשלתית ייעודית למכירת פוליסות ביטוח מפני "סיכונים פוליטיים" אלה – חברת ינאי.

      לקריאת המסמכים.

    • 1969: ממשלת ישראל ידעה ששימוש באדמות שנתפסו לצרכי צבא עבור התנחלויות אינו חוקי

      מזכר שכתב לשר החוץ ב-1969 סמנכ"ל משרד החוץ לענייני הסברה, אלישיב בן חורין, חושף כי ממשלת ישראל ידעה ששימוש באדמות שנתפסו "לצרכי ביטחון" עבור התנחלויות הוא אינו חוקי.

      לקריאת המסמך.

    • מאמצים כושלים לאכיפת החוק

      רבות מההתנחלויות בגדה המערבית הוקמו תוך הפרת החוק, לכאורה ללא תאום וללא קבלת אישור מרשויות השלטון. בפועל, לא פעם נהנו המתנחלים מאישור בקריצה ומשיתוף פעולה מצד גורמים בתוך המערכת, ובעיקר – מהיעדר שיטתי של אכיפת החוק. תכתובת בעקבות דיווח היועץ המשפטי לממשלה על מאמציו הכושלים להביא לאכיפת החוק על מתנחלי גוש אמונים.

      לקריאת המסמכים.