ארכיון שב"כ סגור לחלוטין לעיון הציבור וקיים מעט מאוד תיעוד היסטורי זמין על פעילות הארגון. תיעוד יוצא דופן מספק המברק המובא כאן, שנשלח מלשכת ראש שב"כ במרץ 1988 – על רקע פרוץ האינתיפאדה הראשונה – וחושף את עיקרי ההמלצות של שירות הביטחון לפעילות בשטחים הכבושים. מהמסמך עולה שפעולות שב"כ בשטחים כללו לא פעם צעדי ענישה קולקטיבית ונועדו להפגין כוח, להגביל את הפעילות הפוליטית של פלסטינים, ולחזק את התלות של תושבי השטחים ברשויות הישראליות.
"מאז 1967 התפרס השב"כ בשטחי איו"ש [אזור יהודה ושומרון], אזח"ע [אזור חבל עזה] ורמת הגולן, מתוך מטרה למנוע פעילות חבלנית עוינת מצד אוכלוסיית השטחים" – כך מתוארת פעילותו של שירות הביטחון בשטחים הכבושים באתר השב"כ הזמין במרשתת. ארכיון שב"כ, כמו ארגוני ביטחון נוספים בישראל, סגור לחלוטין למבקרים ולכן התיעוד ההיסטורי הזמין בארכיונים על פועלו של הארגון דל עד מאוד. לעיתים ניתן להיתקל בתיקים ארכיוניים הפתוחים לעיון הציבור בתיעוד היסטורי הקשור לעבודת השב"כ, תיעוד השופך מעט אור על פעילות הארגון בשטחים הכבושים.
המסמך המובא כאן, שכותרתו "סיכום המלצות לפעולה ביו"ש ואזה"ע", נשלח למזכיר הצבאי של ראש הממשלה (עזריאל נבו) מראש לשכתו של ראש השב"כ יוסף המרלין. המסמך, עליו נכתב בכתב יד "סודי ביותר", מסכם ככל הנראה את עמדת שירות הביטחון לגבי דרכי הפעולה שיש לנקוט בשטחים. מועד כתיבת המסמך, מרץ 1988, הוא ימי ראשית האינתיפאדה הראשונה.
המלצות שב"כ כפי שהן מובאות במסמך מבהירות שהארגון פעל לא רק בכדי "למנוע פעולה חבלנית עוינת" – כפי שנטען בציטוט הפומבי באתר שב"כ – אלא גם כדי למנוע התארגנויות פוליטיות של תושבי השטחים, לסכל מחאות אזרחיות, ולשלוט במסחר ובתעסוקה בשטחים הכבושים. כמו כן הארגון פעל להצרת צעדי מערכת החינוך הפלסטינית ולפגיעה בתקשורת. עוד עולה מהמסמך שאחת משיטות הענישה המקובלות הכלולות בהמלצות הארגון היא ענישה קולקטיבית: השב"כ המליץ לבחור כמה "כפרים בעייתיים במיוחד", ו"לטפל" בהם באמצעות הטלת סגר, מניעת כניסה של תחבורה ציבורית ואיסור על יציאת פועלים מהכפר לעבודה; הווה אומר, על ידי יצירת עוני ותסכול.
