הנספח הסודי של דו"ח ועדת רטנר על הממשל הצבאי (1956) מתפרסם כעת לראשונה, לאחר שהוסתר שלא כחוק בידי מלמ"ב.
בדצמבר 1955 מינתה הממשלה, בראשותו של דוד בן-גוריון, ועדה אזרחית שנועדה לגבש עמדה ולהמליץ בפני הממשלה באשר לעתיד הממשל הצבאי. הוועדה נתבקשה לעסוק בשאלה אם יש לבטל את הממשל הצבאי במלואו או שמא לצמצם את היקף פעולתו. בפרט נתבקשה הוועדה לקבוע עמדה לגבי עתיד העיר נצרת כשטח הנתון למרות הממשל הצבאי. היתה זו הוועדה השנייה שעסקה בסוגיית הממשל הצבאי, הראשונה פעלה לזמן קצר ב-1949.
בראשות הוועדה עמד האלוף במילואים יוחנן רטנר ושני החברים הנוספים בה היו דניאל אוסטר, ראש עיריית ירושלים לשעבר (מסוף תקופת המנדט ועד 1950) ועורך הדין החיפאי יעקב סלומון; השלושה פעלו במסגרת הוועדה בימים האחרונים של 1955 ובחודשיים הראשונים של 1956. בדו"ח בן 26 עמודים שהגישה לראש הממשלה, קבעה הוועדה חד משמעית: "בסיכומו של דבר, אנו חוזרים למה שאמרנו בפרקים הנוגעים לעניין זה [בדו"ח], כי הממשל הצבאי ניתן לשיפורים, אך לא מתוך כוונה לצמצמו או לצמצום סמכויותיו, אלא מתוך כוונה לייעול פעולותיו עם כל [אי] הנוחיות הנובעת מזה לתושבים הערבים. הממשל הצבאי אינו ניתן לביטול או לצמצום כל עוד קיים מצב חירום במדינה".
הוועדה שמעה עשרות עדויות של ערבים ויהודים וקיבלה חוות דעת מגופים שונים שמחו על היחס לציבור הערבי מצד המדינה. מהדו"ח אף עולה שחברי הוועדה הכירו בכך שעצם קיומו של הממשל הצבאי יוצר עוול כלפי האזרחים הערבים, אך הם לא מצאו לנכון להמליץ על דרכים לסיים את הממשל או לצמצם את אי הצדק שהוא גורם. באפריל 1956, כחודשיים לאחר שהוועדה הגישה את המלצותיה, קבע חבר הוועדה דניאל אוסטר מעל דפי עיתון "הארץ" כי "מתוך 200 אלף ערבים ושאר בני מיעוטים היושבים בישראל לא מצאנו אף אחד לויאלי למדינה".
בן-גוריון מנע מהמלצות הוועדה להגיע לממשלה, ובאוקטובר 1956, עם פרוץ המלחמה בדרום, הסוגיה ירדה מעל סדר היום הציבורי. דו"ח הוועדה לא פורסם במלואו בפומבי והמלצותיה לא אושרו בממשלה מעולם, אך הדו"ח הגיע אל חברי הממשלה. מכיוון שהמלצות הוועדה לא היו מקובלות על חלק מהשרים, הוחלט ב-16 במרץ 1958 על הקמת ועדה חדשה לבחינת עתיד הממשל הצבאי, בראשה עמד השר פנחס רוזן.
הנספח הסודי לדו"ח ועדת רטנר, שכותרתו "התיישבות ביטחונית ושאלת הקרקעות", מראה בצורה חד משמעית שאחד מתפקידיו הסמויים של הממשל היה למנוע התיישבות ערבית על אדמות המדינה. הנספח שמתפרסם כאן לראשונה, אותר באחד מתיקיו של מרדכי בנטוב, שכשר בממשלה היה חבר בוועדת רוזן. התיק שבו נמצא המסמך היה עד לאחרונה סגור לעיון הציבור בארכיון יד יערי, בהוראת המלמ"ב (על פרקטיקה זו, ראו השתקה – דו"ח מכון עקבות).
מאמרו של חוקר מכון עקבות, אדם רז, על המסמך פורסם במוסף "הארץ".
תודתנו נתונה לארכיון השומר הצעיר (יד יערי) בגבעת חביבה.