מדיניות החשיפה בארכיונים המדינתיים של תיעוד היסטורי הנוגע ליחס המדינה לאזרחיה הפלסטינים מותירה מסמכים היסטוריים רבים העוסקים בנושא זה סגורים לעיון הציבור. לאור זאת, כל ניסיון להציג תיאור רציף של עמדות בכירי מערכת הביטחון בסוגיה זו לאורך השנים הוא כמעט בלתי אפשרי. שני פרוטוקולים יוצאי דופן שנפתחו לאחרונה לעיון חושפים טפח מעמדות היסוד של ראשי מערכת הביטחון כלפי האזרחים הפלסטינים ומציירים תמונה שבה מערכת הביטחון אינה אלא כלי שרת בידי אנשי השלטון החפצים במדיניות של סגרגציה והכפפת החברה הערבית לזו היהודית.
שני תיקים שנחשפו לאחרונה בארכיון המדינה כוללים תיעוד של שני דיונים שקיימו ראשי מערכת הביטחון, על זרועותיה השונות, בשנים 1960 ו-1965 בנוגע למדיניות שיש לנקוט כלפי הציבור הערבי בישראל. הפרוטוקול הראשון, "סיכום ישיבה בענייני המיעוט הערבי בישראל", הוא תמלול של ישיבה שהתקיימה בפברואר 1960 לבקשתו של היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה, אורי לוברני. לוברני כינס לפגישה מספר נציגים בכירים של מערכת הביטחון בכדי לדון בתזכיר שחיבר ונמסר לנוכחים בישיבה, שכותרתו "טיפול ממשלתי מרכזי בבעיות הסקטור הערבי במדינה".
הפרוטוקול השני, שכותרתו "קווי יסוד למדיניות כלפי המיעוט הערבי בישראל", מתעד ישיבה שהתקיימה ביולי 1965 וכולל גם הוא את דברי ראשי מערכת הביטחון, לצד דוברים נוספים. הדיון הוקדש לסיכום המדיניות שננקטה מאז 1948 כלפי האזרחים הפלסטינים בישראל, וכן דיון על הבאות על רקע מחשבות והכנות לקראת סיום הממשל הצבאי (שבוטל סופית בדצמבר 1966).
שני הפרוטוקולים מציירים תמונה ברורה: מערכת הביטחון היתה כלי שרת בידי אלו בשלטון שחפצו במדיניות של סגרגציה והכפפת החברה הערבית לזו היהודית. עוד עולה מהדיונים שראשי המערכת טענו כי בשנים שחלפו מאז המלחמה השלטון לא נקט פעולות מספקות דיו לדיכוי התפתחותה של החברה הערבית. עניין מטריד נוסף שעולה מתוך הפרוטוקולים הוא קיומם של קולות שסברו שיהיה זה רצוי לנצל מלחמה עתידית לצורך גירוש של אזרחים פלסטינים מישראל.
המאמר המלא התפרסם בעיתון "הארץ" ב-10/9/2021
