מדי שנה לקראת יום האדמה הקדישה משטרת ישראל משאבים רבים למעקב אחר המתרחש בקרב הציבור הפלסטיני בישראל. "יש לראות את הנושא בעדיפות עליונה ולהורות על איסוף מידע על כל פעילות במגזר הערבי", הורה ראש ענף תפקידים מיוחדים לקראת אירועי 30 במרץ 1979.
בראשית מרץ 1976, שבועות ספורים לפני יום האדמה הראשון, שנקבע ל-30 בחודש במחאה על הפקעת קרקעות נרחבת בגליל, הארץ כבר סערה. כתבנו על כך בהרחבה בכמה הזדמנויות.
הוועד הארצי להגנה על האדמות הערביות בישראל הודיע על קיום הפגנות ועל שביתה כללית של לימודים, מסחר ועבודה ב-30 במרץ, בדרישה לעצור מהלך נרחב של הפקעת קרקעות שעליו הכריזה המדינה חודשים אחדים קודם לכן, בקיץ 1975. ההכרזה על הפקעה ביטאה חזרה למדיניות של הפקעת אדמות פלסטיניות שהופסקה בראשית שנות השישים. בקיץ 1975 השתנתה המגמה, והמדינה הודיעה על כוונתה להפקיע קרקעות בגליל כחלק ממדיניות מפורשת ומדוברת של ייהוד הגליל.
אף שהיו פקידים ואנשי ממשל שניסו להדגיש את התועלת שתצמח לאוכלוסייה הערבית מפיתוח הגליל, בציבור הערבי ניכר חוסר אמון במטרות התוכנית והתחזקה ההכרה כי השלטון חותר לנשל את התושבים הערבים מאדמותיהם. "השלטונות אינם יכולים לשאת את המציאות של קיום כפרים ערבים בגליל. הם רוצים להפוך את הערבים בגליל למיעוט קטן ולסלקם מאדמתם, ממולדתם", אמר חנא נקארה, אחד מחברי הוועד להגנה על האדמות שנוסד זמן קצר לאחר הודעת הממשלה על הכוונה להפקיע אדמות, במטרה להיאבק במדיניות הנישול. "אנו עם המתמודד עם טרגדיה של נישול הנמשך זה 30 שנה [..]. הגיע הזמן שנאמר לשליטי ישראל – די!", נכתב באחת מהודעות הוועד.
מדי שנה, לקראת יום האדמה, משטרת ישראל הקדישה משאבים רבים לאיסוף מידע מקדים על ההכנות של הציבור הערבי וההנהגה שלו לציון היום. "יש לראות את הנושא בעדיפות עליונה ולהורות על איסוף מידע על כל פעילות במגזר הערבי כגון: כנסים, אספות, דיונים, הפגנות, הסתות, כרוזים, מאמרים וכדומה", כתב ראש ענף תפקידים מיוחדים במשטרת ישראל במכתב מפברואר 1979. "כמו כן", כתב, "יש לדווח על כל פעילות של הוועדה הארצית להגנה על האדמות, ארגון המועצות הערביות וכל ארגון אחר העוסק, או מתכוון לעסוק בנושא שבנדון".
פקודות המבצע של המשטרה ליום האדמה היו קרויות במשך שנים פקודות "מגה"צ" (לפחות עד שנות התשעים, מה קרה לאחר מכן – איננו יודעים). פקודת מבצע מגה"צ מס' 3, משנת 1979, מובאת כאן במלואה. ההשחרות במסמך נעשו על ידי ארכיון המדינה.
מסמך נוסף המובא כאן הוא דיווח מפורט על כנס של הוועד הארצי להגנה על האדמות שנערך ימים אחדים לאחר הוראתו של ראש ענף תפקידים מיוחדים שהובאה זה עתה.
בכנס שנערך בקולנוע נצרת נכחו כאלף איש, בהם אישי ציבור פלסטינים ויהודים. "ראשון הנואמים", נכתב בדיווח, "היה עו"ד חנא נקארה שגינה את מדיניות ההפליה, הפקעת האדמות והריסת הבתים ודרש להחזיר את עקורי איקרית ובירעם, [ו]גינה את מדיניות הממשלה […] נאומו של אמנון זכרוני נציג של"י קרא לאחווה בין שני העמים להקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל, [ו]הוסיף וציין באירוניה שהוא כיהודי יכול ומותר לו לומר / הוא תומך באש"ף ואילו לערבים הישראלים אין זכות לומר זאת". ראש מחלק מיעוטים שדיווח על הכנס סיים את הדיווח כך: "הכנס הסתיים בשעה 13:45, הקהל התפזר בשקט, לא היו הפרות סדר ולא היה צורך בהתערבות המשטרה".
