עקרונות בינלאומיים בדבר הגישה לארכיונים

ההכרזה הבינלאומית מדגישה את חשיבותם הייחודית של ארכיונים בהעשרת הידע על החברה האנושית, בהבטחת שקיפות השלטון, בתמיכה בדמוקרטיה ובזכויות האדם, ובשימור הזיכרון החברתי. ההכרזה עוסקת גם בארכיונאות כתחום מקצועי, ובעוסקים בו כממלאים שליחות של דאגה לארכיון, לחומרים השמורים בו, ולעידוד נגישותו של הציבור אליהם. ההכרזה נוסחה בידי קבוצת עבודה מטעם המועצה הבינלאומית לארכיונים ואומצה ב-2011 בידי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו).

מסמך העקרונות הוא מדריך מעשי למתן גישה מיטבית לציבור לחומרים הארכיוניים לצד הימנעות מחשיפת חומרים שעלולה לגרום נזק משמעותי לאינטרסים לגיטימיים. המסמך, שנועד לשימושם של ארכיונאים ושל מוסדות המחזיקים בארכיונים, עוסק הן בזכותו של הציבור לקבל גישה לחומרים השמורים בארכיונים והן באחריותם של ארכיונאים לספק גישה לארכיונים ומידע על אודותיהם. בין היתר, נקראים הארכיונאים והממונים עליהם לפתוח לעיון את החומר הארכיוני שהם מחזיקים בהיקף הרחב ביותר שניתן, ליידע את הציבור על דבר קיומו של חומר שעודנו סגור לעיון ובדבר הגבלות המשפיעות על הנגישות לחומר. עוד מורים העקרונות על הבטחת זמינות התיעוד לכל בתנאים שווים והוגנים, ועל שיתוף הארכיונאים בקבלת החלטות בנוגע לנגישות הציבור לתיעוד הארכיוני. המסמך אומץ בוועידה הכללית של ICA (המועצה הבינלאומית לארכיונים) בידי נציגיהם של ארכיונים לאומיים ואגודות מקצועיות מרחבי העולם, לאחר תהליך היוועצות בינלאומי שנמשך מספר חודשים.

מסמך "עקרונות טשוואנה", שכונה כך על שם בירת דרום אפריקה (לשעבר פרטוריה) שבה נחתם ב-2013, נועד לסייע לגופי ממשל, משפט והחברה האזרחית ולארגונים אחרים שעוסקים בניסוח כללים, תקנות וחוקים הנוגעים לאיזון שבין מימוש הזכות למידע לבין הגנה על הביטחון הלאומי.

חמישים העקרונות הכלולים במסמך משרטטים את התחומים הלגיטימיים לחיסוי מידע משיקולי ביטחון, ומורים על סוגים של מידע ציבורי שאותם אין לחסות. עקרונות המסמך מניחים בבסיסם שבטחונה של החברה, כמו גם התפתחותה ורווחתה תלויים דווקא בפתיחת המידע הציבורי לציבור: כשהמידע הממשלתי אינו זמין, נפגעים הפיקוח הציבורי על פעולות הממשל והיכולת לפעולה ציבורית – שני תנאים חיוניים לקיום דמוקרטיה. מסמך עקרונות טשוואנה נוסח בידי צוות מומחים ביוזמת Open Society Justice Initiative, בעקבות מחקר ממושך שנשען בין היתר על הדין הבינלאומי, על החקיקה במדינות שונות ועל התייעצות עם 500 מומחים מ-70 מדינות.

טיוטת מסמך זה, שגובשה ב-ICA (המועצה הבינלאומית לארכיונים) במשך העשור האחרון ומצויה לקראת אימוצה הסופי, מונה 23 עקרונות המאוגדים בששה פרקים. מסמך העקרונות צמח מהשיח המקצועי המתרחב בעולם הארכיונאות בדבר תפקידי הארכיון בקידום זכויות האדם וסיוע לקורבנותיהן של הפרות חמורות של זכויות אדם, ובדבר אחריות הארכיונאים לשמור על חומר ארכיוני שעניינו הפרת זכויות אדם ולהבטיח גישה ציבורית אליו. מסמך זה נועד להשלים מסמכים מקצועיים אחרים שעוסקים באתיקה מקצועית בארכיונים ובעקרונות הגישה לחומרים ארכיוניים.

מסמך העקרונות עומד על חשיבות עצמאותם של ארכיונאים ואגודותיהם המקצועיות, ומעורבותם בקבלת ההחלטות הנוגעת להשגת התיעוד, הערכתו, סידורו ותיאורו, השמירה עליו והבאתו לעיון הציבור. טיוטת העקרונות משקפת מחקר ועבודה שנעשו על ידי קבוצת העבודה בנושא זכויות האדם של מועצת הארכיונים הבינלאומית בעשור שקדם לפרסום הטיוטה. הטיוטה נשענת על פעילות ומסמכים רלוונטיים של האו"ם, של גופים ארכיונאים מקצועיים ושל ארגוני החברה האזרחית.