זמן קצר לאחר כיבוש רצועת עזה בנובמבר 1956, החלו כוחות הביטחון של ישראל להתמודד עם התנגדות התושבים לשלטון החדש. המסמכים שלפנינו מאפשרים הצצה להיערכותם של גופי המודיעין הישראליים ברצועת עזה; הם מלמדים על פריסת גופי המודיעין והאכיפה ברצועה, על שיתוף הפעולה ביניהם וגם מעט על אופי פעולתם. מהמסמכים עולה גם תמונה של אופי ההתנגדות הפלסטינית לכוחות הצבא בתקופת הכיבוש הישראלי הראשון של הרצועה. 

ארכיוניהם של ארגוני המודיעין והביטחון מכילים, בין השאר, תיעוד של פיקוח, מעקב, התנגדות, טרור ודיכוי. ארכיונים אלה מחזיקים, אם כן, בתיעוד ייחודי של החברה שבקרבה ומולה הם פועלים, כמו גם בתיעוד של חלקים מההיסטוריה האישית של הנתונים לפיקוחם. פתיחה זהירה לעיון של התיעוד המוחזק בארכיונים של שירותי הביטחון הכרחית ליכולתה של חברה להתוודע להיסטוריה שלה, להכיר בעוולות שגרמה ובאלה שנגרמו לה; גישה לארכיונים שמכילים מידע הנוגע לפגיעה בזכויות אדם בידי מנגנוני מודיעין וביטחון חשובה במיוחד לקורבנותיהם של המעשים ולבני משפחותיהם.

Close

29 בנובמבר 1956

התנועה הלאומית ברצועת עזה: גילוי דעת מספר 1

7 בדצמבר 1956

התנועה הלאומית: גילוי דעת מספר 2

20 בדצמבר 1956

נושאים לטיפול בממשל צבאי אזור עזה

31 בדצמבר 1956

ממשל צבאי עזה:
ישיבה עם אלוף הפיקוד

7 בינואר 1957

סיכום פגישה, מיום 3.1.57, בדבר תיאום בין שב"כ לבין מפקד רצועת עזה

16 בינואר 1957

סיכום ישיבת תיאום במשרד מפקד אזור עזה

20 בינואר 1957

ניסיון לארגן שביתה בעזה

19 בינואר 1957

התנועה הלאומית: כרוז מספר 4

27 בינואר 1957

פעילות חתרנית באזור עזה