שלמה גזית מילא תפקידים רבים בחייו הצבאיים, המוכר שבהם הוא ככל הנראה ראש אגף מודיעין. ואולם החותם העיקרי שהותיר גזית על המציאות הישראלית הוא עיצובו של משטר הכיבוש הישראלי בשטחים כ"כיבוש נאור" – משטר השואף להקל על חיי היום-יום של התושבים הפלסטינים ובמקביל לדכא בנחישות כל ניסיון התנגדות פוליטית אליו. במסגרת זו גזית עיצב ופיתח כמה מהפרקטיקות ששימשו ומשמשות את ישראל לאורך שנות הכיבוש – בהן גירוש תושבים פלסטינים והריסות בתים.
עיצוב המדיניות בשטחים הכבושים בוצע על ידי גזית כאשר כיהן כיושב-ראש הוועדה לתיאום הפעילות בשטחים הכבושים (תפקיד שמאוחר יותר קיבל את השם מתאם פעולות הממשלה בשטחים) וכראש מחלקת הממשל הצבאי והביטחון המרחבי במטכ"ל בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים. בתפקידיו אלה הוא לא רק הוציא לפועל את מדיניות הממשלה בראשית ימי הכיבוש, אלא אף יזם והגה בעצמו היבטים רבים במדיניות זו. "כל מה שכתוב כעקרונות [המדיניות בשטחים] זה אני ניסחתי. זה לא הוא [שר הביטחון משה דיין] ניסח", סיפר גזית באפריל 1985, לאחר שפרש מצה"ל, בריאיון בן עשרות עמודים שנערך במסגרת מפעל התיעוד של מכון דיוויס באוניברסיטה העברית.
באותו ראיון הודה גזית כי "כל המדיניות בשטחים לא עבדה לפי כללים של צדק אבסולוטי, של חוק ומשפט אבסולוטי". כמי שעמד מאחורי המדיניות הזאת בפועל, גזית ידע על מה הוא מדבר. הכוח שהחזיק בידיו העמיד אותו במצב של "הרבה יותר ממיני ראש ממשלה", כפי שאמר במילותיו שלו.
אנו מביאים כאן, תמלול מלא של שלוש השיחות שנערכו עם שלמה גזית ב-1985 – קרוב ל-50 עמודים מתומללים. מסמכים אלה שמורים בארכיון המדינה.
