המפות המודפסות בישראל אינן מציגות את "הקו הירוק" שמפריד בין שטחה הריבוני של המדינה לבין השטחים שכבשה ב-1967. זו תוצאה של החלטות סודיות שקיבלה ממשלת ישראל חודשים אחדים לאחר תום המלחמה. תמלילי הדיונים ומסמכי ההחלטה מוצגים כאן.

ביום ד', 18 באוקטובר 1967, הביא שר העבודה דאז, יגאל אלון, הצעת החלטה בפני ועדת השרים לעניני בטחון (הקבינט הבטחוני). ההצעה גרסה כי ישראל לא תדפיס עוד במפותיה הרשמיות את "הקו הירוק" – קווי שביתת הנשק מ-1949 – אלא תסמן את גבולה על המפה בקווים בהם נערך צה"ל עם תום המלחמה – ובכלל שטח זה רמת-הגולן, חצי האי סיני, רצועת עזה והגדה המערבית. בדיון הראשון שקיים הקבינט בנושא זה ב-18 באוקטובר 1967 הסביר השר אלון כי עם כיבוש השטחים במלחמת ששת הימים הכריזה הממשלה שהסכמי שביתת הנשק מ-1949 בוטלו, וכי הדבר חייב לבוא לביטוי על גבי המפות. "הוצאת מפה חדשה לפי קווי שביתת הנשק [של 1949] גם לא תשקף את המציאות המדינית וגם תתפרש כאילו אנחנו רואים עדיין בקווים האלו אפשרות אבנטואלית", אמר אלון. שר החוץ, אבא אבן, ביקש שלא להדגיש במפה את ההבחנה שבין ירושלים המסופחת לבין שאר חלקי הגדה המערבית. שר הביטחון משה דיין הציע לעומת זאת להותיר במפה את קווי שביתת הנשק מ-1949, לצד קווי הפסקת האש מ-1967 וקווי הגבול הבינלאומי. "מפה אינה תוכנית מדינית", ציין.

עוד דנו השרים באופן צביעתם במפות של השטחים שנכבשו; בשאלה אם כותרתה של המפה יהיה "מדינת ישראל" או "ישראל"; ובהתלבטות אם לסמן בה את תחומי הממשל הצבאי בשטחים שנכבשו. וועדת השרים קיבלה את ההצעה ברוב גדול, בהחלטה שסומנה במספר ב/9, "סימון גבולות המדינה". ראש הממשלה לוי אשכול ביקש לקבל להחלטה פה אחד ולכן "הזמין" משר הבריאות ישראל ברזילי ערעור על החלטת ועדת השרים לאשר את שינוי המפה, בכדי שניתן יהיה לדון בשאלה פעם נוספת.

הדיון הנוסף התקיים ב-12 בנובמבר 1967, גם הוא במסגרת ישיבת הקבינט הביטחוני. השרים דנו בהרחבה בשאלת ציון הקו הירוק על המפות שיודפסו מעתה. השר אלון הציע להטיל צנזורה על פרסום ההחלטה להדפיס מפות ללא קווי שביתת הנשק, והדיון התגלגל לשאלת מעמדו של אזור לטרון. בסופו של דבר אישררו השרים את ההחלטה שלא להדפיס עוד את הקו הירוק על המפות שמנפיקה הממשלה וקבעו כי יוטל איפול על עצם קבלת ההחלטה.

לבקשת שר החוץ אבא אבן, מתוך רגישות להשלכות הבינלאומיות האפשרויות לפרסומה של מפה החדשה, הוחלט עוד לדחות את הדפסתה עד לאחר סיום מושבה של העצרת הכללית של האו"ם. ההחלטה סומנה ב/21. שתי החלטות ועדת השרים לענייני ביטחון בדבר מחיקת הקו הירוק מהמפה סווגו "סודי ביותר" ולא נודעו בציבור. המפות הרשמיות החלו להידפס ללא הקו הירוק, ובמהרה כך קרה גם במפות שהודפסו באופן פרטי.

*** עדכון, פברואר 2018: את מרבית המסמכים הנוגעים להחלטה למחוק את הקו הירוק מהמפה ומופיעים בעמוד זה פרסמנו לראשונה במאי 2016. לקראת הפרסום ביקשנו מארכיון המדינה בינואר 2016 לחשוף את הפרוטוקולים של שתי ישיבות הקבינט הביטחוני אך נענה בסירוב שלא נומק. בתשובת הארכיון צוין כי על מסמכים אלה חלה תקופת הגבלה של 50 שנה. יש להדגיש כי היותו של חומר ארכיוני מצוי בתוך תקופת ההגבלה אינו מונע כשלעצמו את חשיפת החומר המבוקש. בעניין זה ראו דו"ח מכון עקבות "עניין של גישה", עמ' 22-19. ארכיון המדינה חשף את הפרוטוקולים של ישיבות הקבינט הביטחוני בנובמבר 2017, במסגרת ציון חמישים שנה למלחמת ששת הימים. בעקבות חשיפת הפרוטוקולים הוספנו אותם לעמוד זה ועדכנו את הטקסט.

Close

קטע מפרוטוקול ישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון

ב/9. סימון הגבולות במפת המדינה

18.10.1967

החלטה ב/9 של ועדת השרים לענייני בטחון, 18.10.1967

3.11.1967: השר אלון מגיש הצעה להחלטת הממשלה

קטע מפרוטוקול ישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון

ב/21. סימון גבולות במפת המדינה

21.11.1967

12.11.1967: החלטה ב/21 של ועדת השרים לענייני ביטחון

30.10.1967: השר אלון מכין את ראש מחלקת המדידות ליישום ההחלטה

לטשטש את הקו הירוק": עדות מוקדמת על הלך רוח בממשלה"