הערכת מודיעין מ-1953, שלוש שנים לפני מלחמת סיני, הזהירה מפני הפיכת המיעוט הערבי בישראל לגיס חמישי במקרה של מלחמה וקבעה מפורשות כי "יש לראות את ערביי ישראל כגוף עוין בשעת חירום". אלא שהקביעה הזאת מעולם לא עמדה במבחן המציאות ואף סתרה את העובדות שהובאו במסמך עצמו.

נספח ה' של הערכת המודיעין השנתית (1953) של אגף מבצעים / מחלקת מודיעין, המובאת פה, הוקדש לבחינת האפשרות של "הפיכת המיעוט הערבי בישראל לגיס חמישי פעיל במקרה [של] מלחמה בין ישראל לארצות ערב". המסמך, שכותרתו "ערביי ישראל בסיבוב השני", סוקר בקצרה את הפריסה הגיאוגרפית של אזרחי ישראל הפלסטינים (שמנו אז כ-170 אלף נפש), ומציין בקיצור נמרץ את הגורמים הלאומיים והארגוניים שלדעת אגף המודיעין מלמדים על הסכנה הנשקפת מהאזרחים הערבים.

הערכת המודיעין מזהירה במיוחד מפני "ערבים בעמדות מפתח": "כמה מאות ערבים מועסקים על ידי מוסדות ממשלתיים שונים, מהם לא מעטים בשירותים חיוניים (נמלים, דואר, רכבת, מע"צ, וכו'). נוסף על כך משרתים בני מיעוטים בצה"ל ובמשטרת ישראל. אפשר להטיל ספק רב בנאמנותם של ערבים אלה למדינה בשעת משבר. על כל פנים אפשר לראות בהם גורם פוטנציאלי לביצוע מעשי חבלה וריגול".

כדאי לשים לב לפער בין ציון העובדות בסקירה לבין המסקנה האופרטיבית שלה: לצד הקביעה של מחברי הסקירה כי אזרחי המדינה הפלסטינים מהווים סכנה לקיומה של מדינת ישראל, המסמך קובע כי הלכה למעשה לא קיימות מחתרות פעילות בקרב האזרחים הפלסטינים הערבים וכי מספר כלי הנשק החוקי המצוי בידיהם אינו עולה על 700-600 יחידות. לגבי מספר כלי הנשק הבלתי-חוקי אין כל אומדן. בסיכום ההערכה נקבע כי "יש לראות את ערביי ישראל כגוף עוין בשעת חירום".

אין זה מיותר לציין שהערכות כאלה, שהופיעו הן בדו"חות רשמיים והן בעדויות של בעלי תפקידים במערכת האזרחית והצבאית, אינן נדירות כלל ומעידות על הפער הגדול בין העובדות לבין הערכות. שלוש שנים לאחר הערכת המודיעין שניבאה סכנה עתידית מצד האזרחים הפלסטינים במקרה של מלחמה, התרחשה מלחמת סיני (1956). גם בה, כבמלחמות אחרות, התברר ש"הגיס החמישי" אינו פועל כפי שהעריכו שירותי הביטחון.

Close

הערכת מודיעין - נספח ה',
1953