בישיבת ממשלה שנערכה ב-17 בנובמבר 1948 – אחת מתוך כמה ישיבות ממשלה בהן דנו בפשעי מלחמה שנעשו על ידי כוחות צה"ל בשלבים האחרונים של המלחמה – התייחס אהרן ציזלינג, שר חקלאות מטעם מפ"ם, למכתב שהגיע לידיו. כך נרשם בפרוטוקול:
"לאחר שקראתי את המסופר במכתב שקיבלתי לא יכולתי לישון כל אותו הלילה. הרגשתי, שנעשה דבר הפוגע בנשמתי, בנשמת ביתי ובנשמת כולנו כאן. לא יכולתי לתאר לי מאין באנו ולאן אנו הולכים. יודעני, שאין זה מקרה, אלא דבר הקובע את רמות החיים של האומה. יודעני, שדבר זה עשוי להביא תוצאותיו בכל שטיח חיינו. עבירה גוררת עבירה ועניין זה נעשה טבע שני של האדם".
ציזלינג, התייחס, כך אפשר להניח, למכתב שהגיע לידיו ומוען במקור לאליעזר פרי, עורך "על המשמר", ביטאונה של תנועת השומר הצעיר (הקיבוץ הארצי). את המכתב חיבר "ש. קפלן", שזהותו אינה חד משמעית, והוא מתאר בפירוט מצמרר את הטבח שהתרחש בכפר דווימה – שהיה ממוקם מעט מערבית לחברון – לאחר שנכבש ב-28 באוקטובר על ידי לוחמים מחטיבה 8. המכתב הוקלד על מכונת כתיבה, ובכתב יד נרשם התאריך: 8 לנובמבר 1948.
דבריו של ציזלינג בישיבה האמורה צוטטו בעבר בספרו של תום שגב – 1949 – הישראלים הראשונים – שיצא לאור במחצית שנות השמונים, אך נסגרו בהמשך על ידי ארכיון המדינה למשך שנים ארוכות. רק לפני שנים אחדות הם נפתחו מחדש לבקשת מכון עקבות.
המכתב נמצא בארכיון יד יערי שבגבעת חביבה והוא פתוח מאז אוגוסט 2019 לעיון. במשך שנים העיון בו נאסר בהוראת המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), בלי שום סמכות